הרטוריקה על טובת המלצרים, שיקבלו זכויות סוציאליות בעקבות הפסיקה, היא קשקוש. רוב המלצרים בישראל הם צעירים שמעדיפים בשלב זה של החיים הכנסה גבוהה שתאפשר להם לממן את חייהם בזמן הלימודים, ועדיף להם להכניס את תשלומי התשר ישירות לכיס בלי להפריש לצבירת פנסיה ובלי לשלם מס.
הטענה של המתנגדים לפסיקה, שסביר שיהיה תחום עיסוק בישראל שפטור מתשלום מס, היא מופרכת. מלצר על פי חוק חייב לשלם מס על הכנסתו. קשה לי לחשוב על מנגנון סביר (אבל אני לא רו”ח אז אולי אני מפספס משהו) שיאפשר למלצרים לשלם מס על הכנסתם מטיפים שלא דרך המסעדה שמעסיקה אותם. האם סביר שכל מלצר יהיה עוסק מורשה או עוסק זעיר?
אני לא משפטן, אבל נראה לי שבית הדין לעבודה, פסק (כהרגלו) על פי צו מצפונו (כלומר, טובת ההסתדרות) ולא על פי חוק. כל עוד החוק מאפשר למלצרים לדווח על ההכנסה מטיפים ולשלם מס כחוק, לא ברור באיזה סמכות בית הדין אוסר זאת. זה תפקיד של המחוקק. (נכון שבישראל במקרים רבים המחוקקים עסוקים ברדיפה אחרי כותרות ומזניחים את עבודתם ואז בית המשפט נכנס לחלל, ובכל זאת..)
כמו תמיד, עדיף שיעורי מיסוי נמוכים, פשוטים ואחידים על פני שיעורי מיסוי גבוהים ומסובכים עם מגוון פטורים. וכדאי גם לשים לב שגם כשהתשלום מגיע למי שנמצא מתחת סף מס הכנסה (כמו רבים מהמלצרים במשרה חלקית) מערכת המס עדיין לוקחת נתח מכובד מהתשלום ששילם הלקוח דרך מיסים על המעסיק ומע”מ.
