שאלה מעניינת שהעסיקה הוגים וחוקרים רבים כבר מאות שנים היא הסיבה להבדלים בין מדינות שונות בהתפתחות ההיררכיה ומוסדות המדינה. התאוריה המקובלת טוענת שהמפתח לפערים בהיררכיה הינו ההבדל בפריון הקרקע, וכתוצאה בגידול “יבולים עודפים” – כלומר יבול מעל הצורך של החקלאים לקיומם. במחקר משותף עם החוקרים יורם מישר מהאוניברסיטה העברית, צביקה נאמן מאוניברסיטת תל אביב ולואיג’י פסקאלי מאוניברסיטת פומפאו פברה בברצלונה, אנחנו טוענים שההסבר הנ”ל שגוי בעוד ההסבר החלופי להיווצרות פערים בהיררכים בין מדינות, הוא התאמת הקרקע (אקלים וכדומה) לסוג הגידול – דגנים ולא גידולים אחרים בעיקר פקעות ושורשים, והעובדה שלמסות דגנים קל יותר מאשר גידולים אחרים (תפוח אדמה, בטטה, קסבה, וכו)
הכתבה הבאה של ניר חסון בעיתון הארץ מתארת את המחקר החדש – “כך הביסה החיטה את הבטטה בסיוע הקמת חברה מפותחת”, באתר הארץ, 6 למאי 2016
מאמר על המחקר בעיתון הוושינגטון פוסט –
Jeff Guo, The sinister, secret history of a food that everybody loves, The Washington Post, 25 April 2016