מירב מורן, “רציתם מהפכה בתחבורה הציבורית? תקבלו עוד פקקים”, באתר דהמרקר, 28 לנובמבר 2018
משרד התחבורה הכריז על השקת שירות מיניבוסים לפי קריאה בגוש דן, וכינה אותו “צעד מהפכני” ■ ואולם לתחבורה לפי דרישה אין תועלת באזור עם שירות תחבורה אינטנסיבי ■ כדי לעודד שימוש באוטובוסים, יש לשפר את תנאי הנסיעה שלהם על חשבון כלי רכב פרטיים באמצעות נת”צים
ניתוח מעניין של מירב מורן, דהמרקר, על הכוונה להפעיל שרות מוניות בסגנון Via “מיניבוסים לפי קריאה” בתל אביב.
מירב נגד (ניתן להרחיב את הקריאה לטענותיה בקישורים כאן וכאן). לדעתה זה רק יגדיל את העומס בכבישים בגלל הסטת נוסעים מהאוטובוסים לשירות החדש וכהרגלה היא בעד נתיבי תחבורה ציבורית כפתרון האולטימטיבי. גם הקישורים המצורפים לפוסט מוכיחים את הטענה שלי – לא צריך לנסות להלחם בצפיפות בכבישים על ידי ניהול התחבורה אלא לדאוג לתמחור נכון.
הערות:
- הניתוח מתעלם מנוסעים שיוותרו על הרכב הפרטי לטובת השירות שצפוי להיות נוח יותר ומהיר יותר מאוטובוס.
- אין אפשרות לשפר מאוד את התחבורה הציבורית מבלי להרחיק חלק ניכר מהרכבים הפרטיים מהכביש. ברוב הרחובות אין אפשרות לנתיבי תחבורה ציבורית ללא חסימה מוחלטת של הגישה לרכב פרטי
- הפתרון לדעתי הוא הפוך מהכיוון של מורן: לאפשר לכל יזם להציע חלופות לתחבורה ציבורית אבל לגבות אגרות גודש. אגרות גודש הוכחו ביכולת שלהם לשפר את התחבורה בכלל ובפרט את הציבורית (מפנות את הכביש לאוטובוסים). חסימת כביש לרכב פרטי במטרה ליצור נתיב תחבורה ציבורית זה למעשה אגרת גודש מאוד גבוהה ומיותרת. למה ללכת לקיצוניות כשיש פתרון טוב שהוא מתון?