תחת הכותרת: “קץ הקפיטליזם: תחילתו של עידן חדש?” התקיים אירוע הפתיחה של מכון מחקר חדש – “המכון האקדמי לרפורמות מבניות” באוניברסיטת תל אביב. נשיא המכון הוא העו”ד המיליארדר שרגא בירן, שאני מנחש זכה בתואר המכובד נשיא בזכות תרומה נדיבה, תרומה שגם העניקה לו את הזכות לשאת נאום ארוך והזוי באירוע הפתיחה. בירן “צבר הון רב כשהיה מעורב בהשגת זכויות בנייה עבור קבלנים בשכונות פסגת זאב והר נוף בירושלים במהלך שנות ה־70 ובהפשרת קרקעות הקיבוצים והמושבים במהלך שנות ה־90. עם השנים ניצל הזדמנויות נדל”ניות שונות על מנת לצבור הון נוסף” (Forbes Israel) ומסמל מצוין איך ניתן להתעשר בישראל בזכות קשרים עם השלטון, בלי לתרום תרומה של ממש לרווחה של הציבור. אבל בירן יוצא דופן בקרב העשירים מאוד בישראל. אמנם הוא לא ויתר על הונו ואפילו עשה מאמץ להתחמק מתשלום מס אבל הוא מטיף לשוויון וסוציאליזם. ו”מכון המחקר” החדש שהוא הקים נותן לו במה נוספת להטפותיו נגד קפיטליזם, והפעם תחת קורת הגג של אחת האוניברסיטאות החשובות בארץ.
הכוכב השני הוא ראש המכון הפרופסור איתי סנד. שגם הוא, כמו בירן, נאם באריכות בגנות הקפיטליזם. נאומו שובץ במגוון טענות מופרכות (40% בישראל מתחת קו העוני, לרבים בישראל אין מה לאכול, ועוד כהנה וכהנה). שני הנאומים החריפים והמתלהמים של ראש המכון וכבוד הנשיא, שהשומע אותם היה סבור שרק בגלל הקפיטליזם יש עוני בעולם, היו רק הקדמה לדיבייט על הנושא בין פרופסור אבנר דה שליט לביני. דה שליט, שתפקידו היה לדבר בגנות הקפיטליזם, ולמרות שהוא במפורש אמר שהוא מייחל ל”קץ הקפיטליזם,” היה מתון בהרבה משני הדוברים לפניו, ואף הודה ביושר שהמדינות הסוציאל דמוקרטיות הן קפיטליסטיות (וזה כמובן מצער אותו מאוד).
קפיטליזם, למנוע אי הבנות זו שיטה כלכלית שמבוססת על יוזמה פרטית וכלכלת שוק, בשונה מכל החלופות שמבוססות על ניהול ריכוזי של הכלכלה, כמו סוציאליזם או קומוניזם.
אז מה יש להלין על פוליטיקאים ואנשי תקשורת שמקדמים רעיונות סוציאליסטים כאשר השיח במוסדות מחקר האמונים על חשיפת האמת, הוא כל כך הזוי? אגב, אף אחד משלושת הדוברים לא הצביע על חלופה כלשהי לקפיטליזם.
סה”כ בזיון של אוניברסיטת תל אביב שהקימה מכון עלוב כזה בגלל בצע כסף, ובזיון של מערכת ההשכלה הגבוהה שבתחומים רבים בה זה מובן מאליו שקפיטליזם הוא דבר כל כך רע, והחלופות לקפיטליזם (שגרמו לסבל אדיר לאנושות) הן חלום רטוב.
מי שרוצה לסבול מוזמן לראות את האירוע המלא כאן. הוא כולל גם שני נאומי ברכה של סגן נשיא האוניברסיטה ודיקאנית מדעי החברה (נאום משעשע, שלא במכוון, בסגנון המנוח ואני), הרצאת סיכום ארוכה ומבולבלת מעט של פרופסור איתן ששינסקי, שני סטודנטים ממועדון הדבייט, ושלב שאלות שהופך לחילופי מהלומות (מילוליים בין סנד וביני).
ממליץ מאוד לראות את ההרצאה הקצרה והנוקבת שלי ב-1:12:30. במלוא הצניעות (שאין לי באמת) השבתי להם היטיב.
טענה חשובה שלי בהרצאה היא שהעולם אכן היה שוויוני יותר לפני 200 שנה. אבל שיעור העניים החיים מתחת לקו העוני המוחלט של בערך שני דולר (במונחים עכשוויים) ליום, היה מעל 90% והוא פחות מ-10% היום. הצמיחה הכלכלית הגדילה בצורה דרמתית את הרווחה של בני האדם בעולם, לצד גידול באי השוויון (שלאחרונה מצטמצם). את כל הטוב הזה הרעיף על העולם הקפיטליזם האיום והנורא.