פוסט ארוך של 832 מלים ולא נגעתי ברוב הטענות השגויות רק בעיקר:
פוליטיקאים מגיבים לרחשי הלב של הציבור, ולכן הבורות של הציבור בנושאים הכלכליים מקשה על הממשלה לפעול בנחישות, תוך ביצוע מהלכים שאינם פופולריים, לכיוון של עידוד הצמיחה, התעסוקה, הרווחה וצמצום העוני. הנגשת ידע כלכלי רלוונטי לציבור על ידי התקשורת, למשל על ידי ראיונות עם מומחים, היא לכן חשובה. אבל במקרים רבים, אנשי התקשורת שבויים בעצמם בתאוריות שגויות, ובוחרים מומחים שיחזקו את עמדותיהם. מומחים מסוג זה, לעתים פשוט תורמים להעמקת הבורות.
כך למשל בסדרה “מגש הכסף” של דורון צברי, המשודרת בערוץ 8. אחד המרואיינים הוא הפרופסור להיסטוריה דני גוטווין. גוטווין אינו כלכלן, הוא חסר הכשרה כלכלית והוא אינו מבין כלכלה. אבל יש לו יתרון גדול: הוא אדם רהוט שמציג את משנתו בביטחון רב. וכאשר הצופים חסרי כל ידע, אין סיבה שלא יקבלו את טענות הפרופסור. ובכן, מה גוטווין טוען: בתמצית הכל קונספירציה. מדיניות מכוונת של 30 שנה שמטרתה ליצור כאן פערים ועוני. בדיוק כך. הליכוד דופק במכוון את החלשים בחברה כדי שהללו יתמכו בו. תמוה? זה עוד נהיה גרוע יותר.
כיצד יוצרים עוני? על ידי אימוץ המודל הניאו ליברלי על חשבון הסוציאל דמוקרטי: צמצום מדינת הרווחה, הפרטות, חיסול ההסתדרות וארגוני העובדים, והעברת השליטה לבעלי ההון. הבעיה שגוטווין פשוט לא מבין את המודל הסוציאל דמוקרטי המודרני ולא את המודל הניאו ליברלי. ישראל לא הייתה מעולם סוציאל דמוקרטית, והיא מעולם לא אימצה את המודל הניאו ליברלי. מדינות סוציאל דמוקרטיות מוצלחות, כמו למשל דנמרק, פינלנד ושוודיה, עובדות על עקרון של כלכלת שוק תחרותית, בשילוב עם מיסוי כבד וחלוקה מחדש של ההכנסה דרך בריאות, חינוך, קצבאות ועוד. לצורך יצירת משק תחרותי לא הססו במדינות הללו להפריט, לצמצם את כוחם של ארגוני עובדים, לצמצם את הקביעות של העובדים במגזר הציבורי ולחשוף את התעשייה והחקלאות לתחרות בינלאומית על ידי הסרת חסמי יבוא. הפוך מהחלום של גוטווין, וממש לא מדינת ישראל לפני מהפך 77.
גוטווין מציג גם עובדות נכונות על כישלון ממשלת ישראל בתחומים רבים. אבל לא ברור כיצד העובדה שממשלת ישראל כושלת בתחומים רבים תומכת בטענתו שצריך שהממשלה תשלוט בתחומים נוספים. הוא מלין על הפרטות חברות ציבוריות עסקיות, שאין כל סיבה שהממשלה תנהל, ובוודאי שניהול עסקים אינו חלק מהתפיסה הסוציאל דמוקרטית המודרנית. בביקורתו את מה שקורה בישראל, הוא מבלבל בין בעיות שנובעות מכך שהממשלה כשלה ביצירת תחרות בתחומים רבים (במקרים רבים בדיוק בגלל אותם וועדי עובדים החביבים על גוטווין) ובין מודל כלכלת השוק, שבמטרה לגנותו נקרא על ידי גוטווין ניאו ליברליזם. (ניאו ליברליזם, או ליברטריאניזם, אגב, הן גישות של צמצום קיצוני בתקציב הממשלה ומעורבותה בכלכלה, מודל שמעולם לא אומץ על ידי ממשלת ישראל).
אז למה ישראל אינה פינלנד לטענתו של גוטווין? רק כי כך רוצה הממשלה. אילו רצתה שנהיה כמו פינלנד: באיכות החינוך, הבריאות ושרותי הרווחה, היינו פינלנד. מדובר בטענת קונספירציה חסרת בסיס, שלא לומר פשוט מטומטמת. מה עוד? מגוון רחב של הגיגים, החל מהקלישאות השגויות הרגילות של חובבי הכלכלה הריכוזית, דרך עוד טיעוני קונספירציה נטולי בסיס עובדתי, ועד פנטזיות קיצוניות לגבי העבר: הפרטה זה הסרת אחריות, המטרה של השלטון היא להעביר את המדינה לידי בעלי ההון, ההסתדרות הייתה פנטסטית (רק כמעט, למען הדיוק, כי גוטווין מודה שהיא דפקה את המזרחיים). הלאה: האינפלציה של שנות השמונים הייתה חלק מהקונספירציה למחוק את משק ההסתדרות ולפגוע בחלשים ואפילו קריסת הבורסה בתחילת שנות השמונים, וההפסד שנגרם לחלשים שהשקיעו בה (מחוסר ברירה כמובן) הייתה חלק מהקונספירציה.
השמאל לטענתו של גוטווין מצטרף להרס מדינת הרווחה וההפרטה. (לא ברור למה). התלונה על רבין כראש ממשלה: הוא אמנם הגדיל מאוד את תקציבי הרווחה אבל המשיך להפריט חברות מסחריות בבעלות הממשלה. כלומר, כאשר רבין פונה לכיוון הסוציאל דמוקרטי המודרני, גוטווין מאשים אותו בניאו ליברליות. אפילו חוק הבריאות הממלכתי, חוק סוציאל דמוקרטי לגמרי, הוא חלק מהקונספירציה להרוס את ההסתדרות, על ידי פגיעה בבסיס כוחה. כמובן שהמעבר של מדינת ישראל למדניות של ביטול סובסידיות למצרכים (והפניית התקציבים לסובסידיה לנצרכים, שגוטווין שוכח לציין) מתואר כצעד ניאו ליברלי נוסף, למרות שזה בדיוק הכיוון של המדינות הסוציאל דמוקרטיות המצליחות: תקציבי רווחה לאנשים ולא למוצרים.
מדוע דווקא פגיעה בחלשים מייצרת תמיכה בממשלה? מיגזור. מעבירים אנשים וכסף להתנחלויות ולש”ס. אז נכון שמשיקולים פוליטיים/אידאולוגיים (לגיטימיים או לא, ממש לא חשוב לעניינינו), ממשלות הימין משקיעות בהתנחלויות ומגדילות את התקציבים של החרדים, אבל לשיטתו של גוטווין זה הכל חלק מהקונספירציה. ברגע שאנשים גרים בשטחים הם מצביעים לימין. אני מניח שמי שבוחר לגור בהתנחלות אולי באמת יפנה בדעותיו ימינה, אבל האם זה יחזק את הליכוד על חשבון העבודה ומרץ? אני בספק. סביר יותר שהמעבר להתנחלות מחזק את המפלגות מימין לליכוד על חשבון הליכוד. הטיעון על ש”ס כבר לחלוטין לא סביר. על ידי חיזוקה של ש”ס מפלגת השלטון שומרת על כוחה?
בקיצור, הדמוגגויה של גוטווין היא להציג נתונים נכונים אך לא רלונטיים, ולקפוץ למסקנות הזויות. מה אין? נתונים שתומכים בתזה המרכזית: שמדינת הרווחה – תקציבי חינוך בריאות וכדומה – קוצצו במהפך 77 ונשחקו עוד בהמשך הדרך. אין נתונים כי האמת היא שהם עלו מאוד.
ומה לסיכום הפרק מציע גוטווין לעשות: צריך לסייע לחלשים, ויש לעשות זאת תוך עמידה בלוחות זמנים עם יעדים מוגדרים היטב. זה הכל. אני מנחש שהאמת הפשוטה שגוטווין רוצה קומוניזם הייתה מקטינה מאוד מהאמינות שלו ושל התכנית. גם ציבור בור בכלכלה הוא לא מטומטם לגמרי.
בשולי הדברים, סתם חוסר הבנה בסיסי, כמו למשל בלבול בין ריבית ריאלית לנומינאלית, ובעיקר אהבתי את הטענה שהעלאת מע”מ מ-8% ל-12%, זה המון כי זה כמו העלאת המע”מ היום מ-17% ל-25%. להבין מדוע זו שטות, אז לשיטתו העלאת המע”מ מאחוז אחד לשני אחוזים, זה העלאת מסים הרבה יותר דרמטית מהעלאת המע”מ מ-17% ל-25%.
לקריאה נוספת על המודל הסוציאל דמוקרטי, זכויות עובדים, קביעות ושביתות ראו ניירות מדיניות באתר זה בנושא שביתות וביטחון תעסוקתי: