חגי עמית, “המתחמקות, המתעלמות ואלה שלא מפחדות: מצעי המפלגות נחשפים”, באתר דהמרקר, 03 לפברואר 2019
סקר מעניין של עיתון דהמרקר של 12 שאלות בנושאים חברתיים כלכליים:
המפלגות שמסרו לנו תשובות מפורטות לרשימת שאלות שהעברנו אליהן, בניסיון לחדד את עמדותיהן בסדרה של סוגיות כלכליות חברתיות, היו מפלגת העבודה, יש עתיד, הימין החדש, חד”ש, מרצ ותל”ם של משה יעלון – שהשיב לנו על השאלות יומיים לפני שסיכם על ריצתו המשותפת עם גנץ. במפלגת כולנו הסבירו כי המצע יהיה מוכן רק בעוד עשרה ימים, וגם ממפלגת גשר של אורלי לוי אבקסיס לא זכינו לתשובות.
בולטת לרעה בסקר היא מפלגת “הימין החדש” של בנט ושקד שמסרבים לענות בצורה ברורה, כך הטענה שהם ימין כלכלי לא משכנעת.
בולטת לטובה היא מפלגת “יש עתיד” של יאיר לפיד.
- אפילו לשאלה:
האם תתמכו בשינוי הסכמי העבודה במגזר הציבורי, במטרה להביא לצמצומם ולהגדלת גמישות ההעסקה, לרבות ביטול מוסד הקביעות ותמריצים לפי ביצועים?
שהתשובה של כל אדם סביר, במיוחד אם הוא חברתי אמיתי – כזה שרוצה את רווחת הציבור ואת צמצום העוני – צריכה להיות כן חד משמעי, בנט ושקד, “הימין החדש,” לא מספקים תשובה ברורה. לטענתם הצורך בהתייעלות במגזר הציבורי מובן, אבל הסוגיה צריכה להיבחן בוועדה מיוחדת שתוקם בכנסת לדיון בנושא. אין כמו הקמת וועדות כתחליף לתשובות והחלטות.
כמובן שכל המפלגות הסוציאליסטיות – מרצ, חדש, העבודה, עונים בשלילה. מבחינתם רווחת הציבור לא חשובה, העיקר הוועדים.
ומה מסר יעלון? שהוא אולי “הימין” של גנץ:
יש להגמיש את הסכמי העבודה לעומת המתכונת שהיתה נהוגה לפני עשרות שנים, ולהכניס בהם גמישות ניהולית וקידום ותגמול עובדים לפי ביצועים. עם זאת, כל שינוי צריך להיעשות תוך משא ומתן והסכמה עם הארגונים המייצגים של העובדים
שזה פשוט עלוב. עשרות שנים שכל ניסיון לרפורמה מהותית מול העובדים בהסכמה נגמר במקרה הטוב בכישלון ובמקרה המצוי בתוספת שכר לעובדים ללא רפורמה אמיתית.
- לפחות לגבי השאלה:
האם אתם תומכים באיסור זכות ההשבתה של שירותים חיוניים ובחוק בוררות חובה בסכסוכים כאלה?
ענו בנט ושקד ב”כן”. גם לפיד ענה כן, והליכוד, באופן לא מפתיע, דווקא ענה ב”לא.” גנץ לא ענה, אבל יעלון, הימין של גנץ, השיב בשלילה. כמובן שגם כחלון, העבודה, מרצ וחד”ש מתנגדים.
כרגיל בישראל, השמאל הכלכלי (כולל הליכוד) נגד הציבור הרחב.