כמה הערות על הטור של איילת שקד בגלובס

איילת שקד בטור מיוחד ל”גלובס”: “ההסתדרות גורמת נזק למשק”, 05 לדצמבר 2019

שם המשחק הוא מידת הנזק. תנאי ההעסקה של עובדים אלה [מגזר ציבורי] לא נקבעים לפי היצע וביקוש; הם לא קשורים להשכלה, ניסיון או לכישרון – מה שקובע זה היכולת לגרום לנזק. זהו קלף המיקוח החזק ביותר, ולרוב ההסתדרות לא מהססת לשלוף אותו.

1. עם זה אני כמובן מסכים. למעשה זה מה שאני טוען בהרצאות שלי כבר שנים, ממש באותן המילים :). אם רוצים להבין את מבנה השכר במגזר הציבורי בישראל, בעיקר את פערי השכר בין עובדים, כדאי להתמקד ביכולת להזיק. לא בהשכלה, לא ביכולת לתרום, לא בחלופות כלכליות, לא בהישגים. ברור שגם הגורמים שמניתי כאן משפיעים על השכר, אבל הם לא מרכזיים. ותק מסביר הרבה, אבל העובדה שותק מתוגמל במנותק מהישגים היא עוד עדות לנזק של ארגוני העובדים ולשיטת קביעת השכר במו”מ קיבוצי בישראל.
2. לאחרונה פורסם דוח של ה-OECD, שדווקא טוען שארגוני עובדים מועילים ליחסי העבודה ולפריון. על הדוח הזה קפצו תומכי העבודה המאורגנת בישראל כמוצאי שלל רב. אבל קריאה של הדו”ח מבהירה שארגוני העובדים בישראל דווקא מזיקים. בשונה מארגוני עובדים ברוב המדינות המפותחות הם מאוד מקשים על גמישות ניהולית ועל ניידות עובדים, והטענה בדו”ח ה-או אי סי די, היא שהגמישות הזו קריטית. 
3. למרות הנזק האדיר של ההסתדרות, הטענה של שקד שזה הגורם שמסביר את העובדה שישראל לא סוגרת את פער התוצר לנפש מול המדינות המפותחות, היא טענה מופרזת להבנתי, ובוודאי שאין לה בסיס אמפירי יציב. באותה מידה של ביטחון ניתן לטעון שמה שמסביר את הצמיחה המאכזבת של ישראל זה המצב הביטחוני, או מחדלי ממשלת ישראל. אין לי ספק שלהסתדרות יש נזק אדיר, אבל האם מי שהייתה חברה בכירה בממשלה מעדיפה להקטין את אחריות הממשלה?
4. לממשלת ישראל מחדלים רבים שלהבנתי פגעו בצמיחה הכלכלית. למעשה בעשור האחרון (ויותר) הכלכלה די הוזנחה. רפורמות חיוניות לא בוצעו, ההוצאה הציבורית גדלה מאוד, ובפרט השכר והיקף התעסוקה במגזר הציבורי גדל מאוד. הממשלה ניהלה כאן מדיניות כלכלית פופוליסטית וגירעונית, התשתיות לא טופלו כראוי, בעיקר בתחום התחבורה, אבל גם בתחומים אחרים. רפורמות חשובות שצריך היה לבצע בתחום החינוך הטכנולוגי לא בוצעו.
5. הכישלון של ממשלת ישראל בולט במיוחד בתחום שעליו מלינה שקד. דבר לא נעשה לצמצם את כוחה של ההסתדרות בעשור האחרון. למעשה, הממשלה, בעיקר שר האוצר כחלון לאחרונה, רק תרמה לחיזוק ההסתדרות והוועדים החזקים. איפה הייתה שקד? איפה היה ראש הממשלה?
6. הטענה שארגוני עובדים במגזר הפרטי לא מזיקים שגויה. ברור שהנזק שלהם שונה, וברור שיש באמת גבול לסחטנות, בגלל שעובדים מבינים (בדרך כלל, אבל לא תמיד) שהגזמה תגרום לפשיטת רגל. אבל שקד מתעלמת מהעובדה שהצפי שהעובדים יתארגנו ויסחטו את בעלי העסק מקטין את הרצון ליזום, להשקיע ולהקים עסקים חדשים או להרחיב עסקים קיימים.