בשבוע שעבר התבטא נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, בזכות העלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות. לטענתו דרושים תקציבים למימון מחקר ברמה הבינלאומית ובפרט דרושה העלאה בשכר הפרופסורים, שכן האוניברסיטאות בישראל סובלות מבריחת מוחות. החוקרים המצטיינים, בפרט בתחומים מבוקשים, כגון מנהל עסקים, רפואה וכלכלה, יכולים לקבל באוניברסיטאות בחו”ל, בעיקר בארה”ב, שכר גבוה לאין ערוך מהשכר אותו הם מקבלים בישראל. כתוצאה, מיטב החוקרים בתחומים אילו עוזבים את הארץ, או פשוט נשארים בחו”ל לאחר סיום לימודיהם בתוכניות הדוקטורט היוקרתיות בעולם.
אבל האמת היא שלרוב הפרופסורים בארץ משולם שכר די גבוה, ואין כל הצדקה להעלות את שכר הלימוד של הסטודנטים אם המטרה הינה מימון העלאה גורפת בשכר הפרופסורים. שכרו השנתי של פרופסור מן המניין (הדרגה הגבוה ביותר בסולם הדרגות האקדמי) עולה על 80 אלף דולר (כולל ערכן הכלכלי של הטבות שונות כמו שבתון, פנסיה תקציבית, ועוד). השגת תקציבי מחקר וותק בדרגה תורמים תרומה נוספת לשכר, אבל באופן כללי השכר באוניברסיטאות בישראל אחיד, ואינו מושפע מתחום המחקר, המוסד האקדמי, והישגים בהוראה או במחקר. כך למשל, פרופסור לרפואה באוניברסיטה מקבל את אותו השכר שמקבל פרופסור למוסיקולוגיה במכללה ציבורית. כך גם שכרם של שני פרופסורים לביולוגיה יהיה זהה זה לזה גם אם האחד עוסק במחקר בחזית המדע, ומחקריו זוכים להערכה רבה בעולם, והשני פסק לחלוטין מעיסוק במחקר לפני 30 שנה, ומלבד מספר מצומצם של שעות הוראה (של חומר שהיה בחזית המדע בשנות ה-70) הוא מקדיש את כל זמנו לייעוץ פרטי או סתם לעיסוק בתחביבים ונסיעות לחו”ל (במימון האוניברסיטה כמובן).
בארה”ב, יעד ההגירה המרכזי של אנשי האקדמיה, שכר הפרופסורים נקבע באופן אישי בהתאם לחוקי ההיצע והביקוש. חוקרים מצטיינים בתחומים מבוקשים יקבלו שכר גבוה בהרבה מחוקרים בינוניים, בעיקר בתחומים פחות מבוקשים. מה שכרו של פרופסור בארה”ב? השכר באוניברסיטאות הציבוריות גלוי לציבור. עיון פשוט באינטרנט מגלה שבאוניברסיטת ויסקונסין, לדוגמא, פרופסור במחלקה למוסיקולוגיה מקבל שכר שנתי של 55 עד 95 אלף דולר, ובממוצע כ-75 אלף דולר. פחות משכרו של פרופסור למוסיקולוגיה בישראל. פרופסור ממוצע במחלקה לבוטניקה מקבל שכר של כ-85 אלף דולר, ופרופסור למתמטיקה כ-100 אלף דולר – לא גבוה יותר באופן משמעותי מהשכר בישראל.
לעומת זאת פרופסור לכלכלה מקבל בממוצע שכר של 165 אלף דולר – כמעט כפול מהשכר של עמיתו בישראל. אבל הבעיה האמיתית היא שהמצטיינים מקבלים שכר גבוה יותר. שכרם של הכוכבים במחקר בכלכלה עולה על 200 אלף דולר לשנה, ובתחומים כמו מימון או רפואה אפילו הרבה יותר מכך.
אז צודק פרופסור סטנלי פישר בטענה שהחוקרים המצטיינים עוזבים את הארץ, ואכן יש להעלות את שכרם במטרה לשמור אותם כאן. אבל תקציב נוסף שמיועד להעלאה גורפת בשכר הפרופסורים מיותר. השיטה הקיימת על פיה השכר אינו קשור להישגי החוקר, מהווה בזבוז כספי ציבור, ומרחיקה את ישראל מחזית המדע בתחומים רבים.