סמי פרץ, “לקראת העלאות מסים וקרבות עם החרדים: מי יהיה “האיש הרע” של כחלון?”, באתר דה מרקר, 22 לאפריל 2019
החריגה מיעד הגירעון מחייבת קיצוץ תקציבי והעלאת מסים בסדרי גודל של כ–10 מיליארד שקל השנה — וסכום זהה לפחות ב–2020
סמי פרץ, דהמרקר, חוזר הבוקר על מה שמוסכם וברור להבנתי, אבל יש לי תחושה שנתניהו וכחלון יוכיחו לנו שלא חייבים כלום. נתניהו יראה לנו שהוא יכול למנות את כחלון לשר האוצר ואת אלי כהן, ממפלגתו של כחלון, לשר הכלכלה, למרות שכחלון היה שר אוצר כושל ומזיק. וכחלון יוכיח לנו שהוא יכול להמשיך להיות “נדיב” ושאין חוק טבע שאי אפשר לחרוג מגרעון סביר, ואין חוק טבע שלא מאפשר הגדלת החוב הציבורי והנטל עלינו ועל ילדינו בעתיד, ואין חוק טבע שמחייב שר אוצר וראש ממשלה לנהוג באחריות.
ראש ממשלה ושר אוצר רציניים, שאכפת להם מכלכלת ישראל, ולא עסוקים רק בשרידות ופופוליזם, היו מנצלים את ההזדמנות ומתקנים את מערכת המס: פישוט מערכת המס, הרחבת בסיס המס והורדת שיעורי המס. כל זאת ניתן לעשות על ידי ביטול מגוון הפטורים המזיקים, כמו מע”מ אפס על פירות וירקות, מע”מ אפס באילת, כל הפטורים שקשורים לחיסכון, בעיקר הבלוף שנקרא “קרן השתלמות”, נקודות זיכוי מותנות בילדים, ועוד…
המחשבה שפטורים ממס הם לטובת הציבור היא מחשבה נפוצה אבל שגויה לחלוטין. מי שמבין ששר אוצר לא יכול לחלק מתנות לציבור (בשונה מהעברת כסף, בזבזנית יותר או פחות, מכיס לכיס) צריך גם להבין שהציבור הרחב נפגע מפטורים שגורמים לסיבוכיות מיותרת במערכת המס.