בשבוע שעבר העלה במדור זה המשנה לנגיד בנק ישראל, הפרופ’ אביה ספיבק, טענות קשות נגד הוראת הכלכלה בישראל. לגרסתו הקורס במבוא לכלכלה, כפי שנבנה ע”י הפרופסור דן פטינקין המנוח, אבי הוראת הכלכלה והמחקר הכלכלי בישראל, מייצר כלכלנים ב”שטנץ” אחיד שחושבים ש”השוק הוא טוב ויעיל ואילו הממשלה מיותרת לא יעילה”. מאמרו פותח בהצהרה שמרמזת לכך שע”פ גישתם של רוב המרצים לכלכלה קיימת “התנגשות בין כלכלה לחברה”. טענות ברוח זו מפי ‘החברתיים’ (חסרי ההשכלה הכלכלית בד”כ) נשמעות לרוב. לשיטתם מה שחשוב לכלכלנים הינם מושגים מופשטים כמו יעילות, צמיחה, גירעון, ולא בני האדם. אבל מי שמלמד כלכלה יודע שבכול הקשור למחקר כלכלי, שמטרותיו גיבוש המלצות על מדיניות, רווחת בני האדם עומדת במרכז כמטרה יחידה!
לא במקרה מציין פרופ’ ספיבק שאנשים זוכרים את הקורס במבוא לכלכלה כקורס החשוב ביותר אותו הם למדו. מדובר בקורס שמבהיר בצורה מעולה את המושגים הבסיסיים בכלכלה. מהו מחסור, ומהו יתרון יחסי, כיצד נוצר סחר ובעיקר כיצד פועל מנגנון המחירים. אבל גם מהו תפקיד הממשלה בטיפול בכשלי שוק ובחלוקה מחדש של העושר.
צר לי אם באוניברסיטת באר שבע, שבה מלמד פרופסור ספיבק, זנחו את משנתו של פטינקין ומעבירים לתלמידים מסרים על פיהם טוב ויעיל הן מילים נרדפות. כתלמיד האוניברסיטה העברית מעולם לא חשתי שאני חשוף לתעמולה כלכלית שגורסת שהממשלה מיותרת, והיום, כמורה שמלמד מבוא לכלכלה באוניברסיטה העברית, אני מקפיד להדגיש בפני התלמידים שגם כאשר השוק יעיל יש לממשלה תפקיד בחלוקה מחדש של העושר. לתלמידי ברור שלכלכלן אין כל עדיפות מוסרית בקביעת יעדים לצדק חלוקתי, יש לו לכל היותר כלים שמאפשרים הבנה טובה יותר של היתרונות ושל המגבלות של הצעות מדיניות שונות כגון: העלאת שכר מינימום, צמצום יבוא מתחרה, איסור על יבוא עובדים זרים, קצבאות אבטלה ואבטחת הכנסה, סובסידיה למוצרי יסוד, מערכת חינוך ובריאות, פרוגרסיביות מערכת המס וכו’.
הקורס גם מנתח כשלי שוק שפוגעים ביעילות ההקצאה (ולכן ברווחה), ואת תפקיד הממשלה בהקשר זה. בפרט, פיקוח על מונופולים, אספקת מוצרים ציבוריים, ואף, בתנאים מסוימים, הפעלת מדיניות פיסקאלית מרחיבה בזמן מיתון. אבל אין סיבה להסתיר מהתלמידים את העובדה שהממשלה בד”כ פועלת בצורה פחות יעילה מהסקטור הפרטי. (אף כי ‘יעיל’ אינו בהכרח ‘טוב’). האם פרופ’ ספיבק מכיר מחקר שמראה את ההיפך? בניגוד למיתוס המוזכר במאמרו של פרופ’ ספיבק, גם בסקנדינביות מבינים היטב שמשק תחרותי מהווה בסיס חיוני למדינת רווחה.
פרופ’ ספיבק מציג את אנשי האוצר כאילו משנתם הכלכלית נוטה ימינה, אך יתכן שבתוקף תפקידם הם מציגים עמדה מאזנת כנגד הפופוליזם הסוציאליסטי ששוטף את ארצנו. הקורס שבנה פרופ’ פטינקין היה ונותר קורס מעולה המאפשר למוריו לעשות עבודה מצוינת. מטרתו להציג לסטודנטים את עקרונות הכלכלה, ולא תפיסת עולם כזו או אחרת. גם פרופ’ ספיבק, ורבים מחבריו באוניברסיטת באר-שבע, אשר אינם מזוהים אם הימין הכלכלי, הם תוצר החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית. האם פרופ’ ספיבק מכיר ספר לימוד, שמקובל על האוניברסיטאות בסקנדינביה, שמלמד עקרונות שונים, ‘סקנדינביים’?
את המינוח המתנשא – נערי האוצר, לא המציא פרופסור ספיבק, אבל השימוש בו מקומם. מדובר בפקידים בוגרים, חלקם אפילו בכירים ומבוגרים, ורובם מסורים לעבודתם. במקרים רבים הם העומדים בין הקופה הציבורית ובין בזבוז ושחיתות. תרומתם למדינת ישראל בודאי אינה נופלת מזו של המשנה לנגיד בנק ישראל