תעשיינים ויצואנים יקרים,
התאחדות התעשיינים מובילה כבר שנים רבות קמפיין שקרי שנועד לחסום תחרות מיבוא. משבר הקורונה מייצר הזדמנות להגברת התעמולה השקרית לקידום הרעיון המזיק של צמצום קשרי המסחר של ישראל עם העולם, עם הססמה של “עצמאות ייצורית.” הצלחת הקמפיין – הרחבת מכסים, מכסות ואיסורי יבוא – לא רק תפגע בציבור הצרכנים בישראל היא תפגע בצמיחה הכלכלית ובכם היצואנים.
ראשית, רוב המוצרים המיוצרים בישראל עבור המשק הישראלי מבוססים על חומרי גלם שנרכשים בחו”ל. כך שגם איסור יבוא של המוצר הסופי ושמירה על כושר ייצורו בישראל, לא מביאה את המשק הישראלי לעצמאות ייצורית. דוגמה טובה מספקים חקלאי ישראל, שדורשים איסור יבוא תוצרת חקלאית, תחת הסיסמה “עצמאות תזונתית.” ביצים, למשל, מייצרים בארץ, אבל את המזון שמאכילים את התרנגולות מייבאים. החקלאים כמובן לא דורשים חסימת יבוא הדגנים לישראל, הם רק רוצים לשמר את המחיר הגבוה של הביצים אותן הם מייצרים. כלומר, לא עצמאות תזונתית הם באמת דורשים אלא שימור רווחיות. וזה בדיוק הסיפור של התאחדות התעשיינים. לא טובת הצרכן הישראלי או הכלכלה הישראלית, או הסביבה הגלובלית היא המטרה, אלא הגנה על תעשיות שאינן תחרותיות, על חשבון השגשוג הכלכלי ועל חשבון רווחת הצרכן הישראלי והיצואן הישראלי.
שנית, היצוא והיבוא זזים יחד: ככל שמייבאים פחות כך גם מייצאים פחות. זו המציאות הכלכלית, והעסקנים שמייצגים אתכם בהתאחדות התעשיינים לא יכולים לשנות אותה. לא רק שזו המציאות, אלא שגם אין כל הגיון למשק הישראלי לייצא באופן שיטתי יותר ממה שהוא מייבא.
היצואנים נפגעים לכן מכל “הצלחה” של קמפיין צמצום היבוא. מאוד פשוט: למען הגדלת הרווחיות של תעשיות לא תחרותיות, התאחדות התעשיינים מוכנה לפגוע בצרכנים ובכם היצואנים. שלישית, לא שזה מטריד את העסקנים, אבל גם הטיעון של עצמאות ייצורית משיקולי איכות הסביבה לא מחזיק מים. אכן הובלה אווירית יוצרת זיהום משמעותי, אבל כמעט כל היבוא לישראל הוא בהובלה ימית עם זיהום כמעט זניח, ואילו ייצור לא יעיל במשק הישראלי יוצר פגיעה מיותרת באיכות הסביבה. הטיעון של קנו “כחול לבן” למען הסביבה הוא טיעון שגוי.
בברכה,
עומר מואב
פרופסור לכלכלה