אתמול רכשתי באנגליה בננות מעולות בפחות מ-4 שקלים לק”ג, זה לא חריג שבננות באנגליה זולות משמעותית מבננות בישראל. כבר כמה שנים שאני מצלם את הבננות שאני קונה – תמיד פחות מ-5 שקלים לק”ג. הבננות זולות כאן בגלל שהן גדלות בקולומביה. בננות יקרות בישראל בגלל שמגדלים אותן בישראל.
מצד אחד מדברים על הגדלת הצמיחה וצמצום העוני ומצד שני חוסמים יבוא לישראל במטרה להגן על יצרנים מקומיים (ובננות זו רק דוגמה אחת קטנה). אי אפשר להגדיל את הרווחה של הציבור ובו בזמן לאפשר לאנשים רבים להתפרנס מפגיעה ברווחה של הציבור. ענף תעשייתי או חקלאי שקיים בזכות חסימת יבוא לא תורם לרווחה, הוא פוגע ברווחה.
במיוחד מרגיז שאנשים שקוראים לעצמם “חברתיים” תומכים בהגנה על יצרנים מקומיים ובכך פוגעים בעיקר בחלשים בחברה. בעלי הכנסה נמוכה מוציאים אחוז גבוה מהכנסתם על מזון. הטענה הפופולרית שיבוא יגדיל אבטלה אינה נכונה, הסבר ועובדות כאן:
אורי כץ, “פוסט אורח: מסחר בין לאומי – אידיאולוגיה מול נתונים” בבלוג דעת מיעוט, 10 בפברואר 2013
ואחרון, זה נכון שיש פערי תיווך גבוהים והחקלאי הישראלי מקבל מעט מאוד מהמחיר שהצרכן משלם, אבל, אף אחד לא מצדיק חסימת יבוא במטרה להגן על המתווכים, החסימה ליבוא תמיד מוסברת בהגנה על החקלאים.
