אור קשתי, “התוכנית של פייגלין להפרטת החינוך: החזקים יתחזקו – והפערים רק יעמיקו”, באתר הארץ, 05 לאפריל 2019
מה אנחנו יודעים על שיטת השוברים בחינוך?
המחקר בתחום מוצא פערים גדולים בהצלחה, בעיקר בארה”ב. חלק מבתי הספר הפרטיים שעובדים עם זיכיון (charter schools) עושים עבודה מעולה, ועוזרים מאוד דווקא לתלמידים חלשים, ויש גם כישלונות.
קשתי מציג רק את טענות החוקרים המתנגדים לשיטת השוברים, למשל:
מסקנה דומה [ששיטת השוברים אינה מוצלחת] מופיעה גם בספר שפרסם בשנה שעברה פרופ’ יוסי דהאן מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ומראשי מרכז אדוה: על רקע פיקוח רופף של המדינה, “טבלאות הישגים” שחוגגות את הציונים במתמטיקה ובאנגלית ומנגנונים שמעודדים תחרות על תלמידים חזקים, מדיניות הבחירה של בתי הספר צפויה “להעצים את הבידול והאי-שוויון. הייחודיות הפדגוגית של בית הספר תהפוך לשולית בתחרות החינוכית – ומיצובו יושפע גם מהיכולת לשווק את עצמו”
לעומת זאת, את המחקרים הרבים שמראים הצלחה של בתי הספר בזיכיון, קשתי לא מצטט.
ידידי ג’וש אנגריסט, פרופסור (ישראלי/אמריקאי) לכלכלה ב-MIT, חוקר את הנושא כבר שנים רבות. בשונה מדהאן, אנגריסט והחוקרים השותפים למחקר, לא מסתפקים בהגיגים אידאולוגיים, הם פונים לנתונים. ומה הם מוצאים? הצלחה. לדוגמא, תקציר מאמר על שיטת השוברים בבוסטון שפורסם ב-2016 בכתב העת המוביל בכלכלת עבודה Journal of Labor Economics:
Joshua D. Angrist, Sarah R. Cohodes, Susan M. Dynarski, Parag A. Pathak, Christopher R. Walters, “Stand and Deliver: Effects of Boston’s Charter High Schools on College Preparation, Entry, and Choice”, Journal of Labor Economics, Jan 22, 2016
We use admissions lotteries to estimate effects of attendance at Boston’s charter high schools on college preparation and enrollment. Charter schools increase pass rates on Massachusetts’ high-stakes exit exam, with large effects on the likelihood of qualifying for a state-sponsored scholarship. Charter attendance also boosts SAT scores sharply and increases the likelihood of taking an Advanced Placement (AP) exam, the number of AP exams taken, and AP scores. Charters induce a substantial shift from 2- to 4-year institutions, though the effect on overall college enrollment is modest. Charter effects on college-related outcomes are strongly correlated with charter effects on earlier tests.
במאמר אחר של אנגריסט ושותפים על השגי התלמידים הלומדים בבתי ספר של שיטת השוברים במסצוסט (מצב קישור מטה) יש תיאור קצר של מצב המחקר הקיים: הטענה היא שיש ממצאים מעורבים, אבל אם מתמקדים במחקרים שמבוססים על הקצאה אקראית של תלמידים לבתי ספר (כדרך להבחין בין מתאם לקשר סיבתי) מקבלים תמונה הרבה יותר חיובית:
Student Achievement in Massachusetts Charter Schools, Joshua D. Angrist (MIT and NBER), Sarah Cohodes (Harvard University), Susan M. Dynarski (University of Michigan and NBER), Jon B. Fullerton (Harvard University), Thomas J. Kane (Harvard University and NBER), Parag A. Pathak (MIT and NBER), Christopher R. Walters (MIT)
A large body of research with mixed findings on the effectiveness of charter schools has emerged over the past few years. Using a limited number of charter school lotteries, often in urban locations, researchers typically show improvement in student outcomes due to an offer of a seat at a charter school (Abdulkadiroglu et al., 2009a; Abdulkadiroglu, et al., 2009b; Angrist, et al., 2010a, 2010b; Dobbie & Fryer, 2009; Hoxby, Murarka & Kang, 2009; and Hoxby & Rockoff, 2004). While these studies are rigorous, they contradict larger studies that show more mixed results but use less rigorous methods. Along with other recent projects, this study extends lottery-based research on the effectiveness of charter schools to non-urban contexts and helps to reconcile the findings from different methods of estimating charter school effectiveness.
ויש כמובן עוד מחקרים רבים על ארה”ב. קשה לקבוע בנחרצות שמדובר בהצלחה גורפת, אבל ברור לחלוטין שיש הצלחה רבה, וברור לחלוטין שהמרוויחים הם במקרים רבים תלמידים מרקע חלש (הזיכיון בבוסטון מיועד לתלמידים מרקע חלש ברוב המקרים).
ומה לגבי שוודיה? בשוודיה יש בשנים האחרונות, במקביל לעליה בפופולריות של בתי הספר הפרטיים במימון ציבורי על ידי שוברים, ירידה בהישגים של התלמידים. המתנגדים קופצים על המגמות כמוצאי שלל רב, וטוענים שההפרטה מסבירה את הירידה בהישגים. אבל המחקר דווקא מראה הצלחה. הדעיכה בהישגי התלמידים השוודים אינה תוצאה של בתי הספר הפרטיים. כפי שניתן לקרוא במאמר הבא:
Anders Böhlmark, Mikael Lindahl, “Independent Schools and Long‐run Educational Outcomes: Evidence from Sweden’s Large‐scale Voucher Reform“, Economica, 16 March 2015
We estimate effects on educational outcomes from the expansion of the independent school sector in Sweden, which followed as a consequence of the radical 1992 voucher reform. Using variation in this expansion across municipalities, we find that an increase in the share of independent school students improves average short‐ and long‐run outcomes, explained primarily by external effects (e.g. school competition). For most outcomes, we observe significant effects first a decade after the reform. By using regional level TIMSS data, we can reconcile our results with the negative national trend for Swedish students in international achievement tests.
קשתי בכתבה שלו למעשה לא באמת טוען שבתי ספר פרטיים מזיקים לתלמידים, הסלידה שלו מבוססת על החשש מפערים. ככה זה אצל בראייה מרקסיסטית: מוטב חינוך (כמו גם כל שירות אחר) שיהיה ציבורי ושוויוני על פני חינוך טוב. יש לציין ששיטת השוברים יכולה (כפי שעשתה בבוסטון) דווקא לצמצם פערים. ואפשר לצמצם פערים על ידי הענקת שובר גבוה יותר לתלמידים מרקע חלש.
ולסיום, כמובן שצריך לבקר גם את מקדמי שיטת השוברים שמבססים את הטענות שלהם על אידיאולוגיה והגיגים במקום על מחקר (כמו את מבקרי השיטה שמתבססים על ציטוטים של הגיגי מרקסיסטים כאילו מדובר במחקרים).