האוניברסיטה האנגלית בירושלים?

יובל אלבשן, “האוניברסיטה הלא עברית בירושלים”, באתר הארץ, 09 בדצמבר 2018 יובל אלבשן, מלין על החלטת האוניברסיטה העברית ללמד תארים מתקדמים באנגלית. הטיעון המרכזי הוא שלפני כמאה שנים לא היה ברור כלל שהעברית “תנצח” וסבא רבא שלו, איש עתיר זכויות היה לוחם למען העברית, וחשוב לכן לשמר על העברית. אלבשן מציג גם את הטיעונים בעד הוראה באנגלית. תגובת האוניברסיטה העברית: הגידול במספר הסטודנטים הבינלאומיים וחשיבות הלמידה והמחקר בשפה האנגלית, המגדילים את אפשרויות הקידום בעולם המדעי, מעלים את הצורך בתוכניות מחקר בשפה האנגלית אלבשן גם מצטט את אחד מחברי סגל האוניברסיטה: אנחנו חיים בעולם גלובלי, והזירה האקדמית היא בינלאומית. ישראל היא בועה […]

כלכלה ופסיכולוגיה – הבדל תרבותי

Econ Envy“, Julia Rohrer, Blog- The 100% CI” פוסט מעניין (לפחות לכלכלנים ולפסיכולוגים) של הפסיכולוגית Julia Rohrer שהצטרפה לשבוע לכנס של כלכלנים ודנה בהבדלים התרבותיים בין שני תחומי המחקר. היא מחמיאה לכלכלנים קצת יותר מידי לדעתי, אבל עולה על כמה נקודות מאוד חשובות: 1. בכלכלה, בשונה מפסיכולוגיה, אין נימוס מיותר בזמן הצגת מאמר בכנס/סמינר כולל של סטודנטים כלפי פרופסורים בכירים. בסמינר טיפוסי בכלכלה המרצה והקהל הם חוקרים, הקהל יכול להתחיל לשאול שאלות/להעיר הערות כבר בשקף עם כותרת המאמר… ומקובל בהחלט שגם זוטרים יציקו לבכירים. זה לדעתי מצוין, אבל לפעמים מפריזים ולא מאפשרים למציג להגיע בכלל ללב העניין, שלא לדבר על […]

לוגיקת המס של פילוסופים

שיתפתי בפוסט קודם את תגובתי במסגרת הדיון ברשת המייל “אקדמיה” על תוספות שכר לסגל הזוטר במכללות ובאוניברסיטאות. (קישור למטה) תמצית הטענה שלי היא שאין לממשלה “עץ כסף” ותוספת השכר היא בהכרח על חשבון מישהו אחר גם אם מגדילים את התקציב הציבורי: יותר מיסים למימון ההוצאה הציבורית, משאירים פחות להכנסה פנויה של משלמי המיסים. מסתבר שגם עם זה אפשר להתווכח… למי שאין סבלנות למגילות ארוכות, תמצית הטענה של הפילוסוף, היא שחשיבה על מס כאילו לוקחים מאדם את מה ששיך לו, שקולה לחשיבה שאי תשלום מס זה לקיחת כסף ששיך לנהנה מתקבולי המס. (ראוי לציין שבתגובה שלי, כפי שניתן לראות בהמשך, לא עסקתי […]

הגיגים נוספים בנושא העסקת הסגל הזוטר, ברשת המייל ‘אקדמיה’

אחרי שהסתיימה שביתת הסגל הבכיר במכללות, חזרה רשת המייל ‘אקדמיה’ לנושא העסקת הסגל הזוטר. אחד הפרופסורים המליץ על אסטרטגיית שביתה שתסייע לשיפור תנאי ההעסקה של הסגל הזוטר (ציטוט המייל שלו מובא בפוסט זה מטה), והצעתו כמובן זכתה לתמיכה ממגיבים נוספים, אבל גם לתגובה ממני: פרופסור בועז סנג’רו ממליץ על אסטרטגיה לשיפור תנאי ההעסקה של מרצים ללא מינוי. כהקדמה לדבריו הוא מציין שהמכללות מתוקצבות “בקמצנות” ושהעסקת מרצים ללא מינוי “חוסכת למוסדות (או לאוצר) הרבה כסף, אך פוגעת פגיעה קשה ולא מוצדקת במרצים-ללא-מינוי, הן בתנאים, הן בביטחון התעסוקתי והן בתחושה.” קמצנות היא תכונה אנושית, תקציב המדינה, לעומת זאת, מוגבל והצרכים רבים. מדוע משלם […]

תואר שלישי בבינתחומי כבר השנה

ליאור דטל, “המהפכה הושלמה: תואר שלישי בבינתחומי – כבר השנה”, באתר דהמרקר, 18 לנובמבר 2018, קבלת אישור המל”ג לתוכנית ללימודי תואר שלישי במשפטים משלימה את הפיכת המרכז הבינתחומי לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל: יוכל להעניק דוקטורטים דטל קצת מזכיר לי כתבים צבאיים שלוקחים על עצמם את תפקיד דובר צה”ל. הדיווח שלו קצת מוטה למען האוניברסיטאות ונגד הבינתחומי. אז ברשותכם אשלים את התמונה: ההצבעה לפתוח בתהליך בדיקה לאישור הענקת תארי דוקטור בבינתחומי עברה בתמיכה של כל חברי המל”ג כולל נציגי האוניברסיטאות, שהיושרה שלהם גברה על האינטרס הצר של האוניברסיטאות והם פעלו בניגוד לרצון של נשיאי האוניברסיטאות הרעיון של חסימת מוסד להשכלה גבוהה רק […]

היכן הצדק כלפי הישראלי הממוצע? פוסט תגובה לטורו של פרופ’ אייל וינטר

טורי דעות מופרכים, שמתעלמים מעלויות כלכליות, לא יותר מידי מטרידים אותי – מדובר בתופעה יום יומית. אבל כאשר חתום על הטור פרופסור לכלכלה, במיוחד מאוניברסיטה מכובדת בישראל, אני מודה שאני נע באי נוחות בכיסא. אייל וינטר, “מי רוצה לעבוד יותר ולהרוויח פחות?”, באתר הארץ, 06 לנובמבר 2018 הטור הוא של פרופסור איל וינטר מהאוניברסיטה העברית, והוא יוצא להגנת השביתה של חברי הסגל במכללות. הטור פותח במשל: תארו לעצמכם שבישראל היו שתי מערכות משטרה: משטרה א’ ומשטרה ב’. משימות השוטרים היו זהות לחלוטין, אך שוטרי מערכת א’ היו זוכים לשכר גבוה יותר, והיו מחויבים בפחות תורנויות מאלו של מערכת ב’. שוטרי מערכת […]

משל לאומי לאובדן הדרך של המדינה – בחינות לשכת עורכי הדין

דן בן דוד, “בחינות לשכת עורכי הדין כמשל לאומי”, באתר הארץ, 25 לאוקטובר 2018 …הבלגן מתחיל כשהבוגרים מנסים למצוא עבודה. במשק הנמצא בתחרות בינלאומית עזה, אין לחברות פרטיות ברירה אלא להבדיל ביניהם לפי עומק הידע הרלוונטי שלהם. ברוב התחומים אין מדדים ברורים לפערי הידע העצומים בין בוגרי המוסדות השונים. תחום אחד שכן בוחן את כלל הבוגרים הוא משפטים, והוא מספק משל לאומי לאובדן הדרך של המדינה. לאחר כל מבחן של לשכת עורכי הדין אנו מוצפים בים של תלונות על רמת קושי בלתי נסבלת לכאורה,על אפליה ועוד. יש משהו בטענות, אך החצים מופנים למקומות הלא־נכונים. איך ייתכן שבמדינת ישראל יש כל כך הרבה […]