הגירעון המסחרי של ארה”ב: מה מקורו והאם זו באמת בעיה? פוסט אורח של ייני שפיצר

ברשומה הזו אני אתייחס באופן ביקורתי לכמה מהרעיונות של הוגי הפרוטקציוניזם סביב ממשל טראמפ אשר מצדיקים את מדיניות הסחר שלו. למי שלא קרא את הרשומה הקודמת, אני מעתיק כאן את ליבת העניין – שורה של שאלות שלטענת הפרוטקציוניסטים התשובה עליהם היא “כן”: האם גירעון מסחרי לכשעצמו הוא בעיה שצריך לפתור? האם מכסים יכולים לצמצם אותו? האם מקור הגרעון המסחרי של ארה”ב הוא החשיפה ליבוא הסיני, המעמד הדומיננטי של הדולר כמטבע רזרבה עולמי, או הצפת חיסכון שמקורה בסין? האם הגרעון המסחרי הוא סיבה מרכזית לדה-תיעוש של המשק האמריקאי? האם אפשר לתעש מחדש את המשק האמריקאי? האם תיעוש מחדש של אמריקה יעשיר את […]

אולי בכל זאת מכסים? פוסט אורח של ייני שפיצר

אין ויכוח אמיתי על כך שמדיניות הסחר של ממשל טראמפ היא לא-מושכלת: היא שרירותית ובלתי צפויה, המטרות שלה לא ברורות או סותרות, והקשר בין המטרות האלה ובין האמצעים שנועדו להשגתן הוא קלוש. אולם בממשל וסביבו מסתובבים מספר רעיונות המאפשרים לטעון כי הביצוע אולי אינו מושלם, אך הכוונות נכונות וחלק מהאמצעים ראויים. בין מקדמי הרעיונות האלה אפשר למנות את הכלכלנים סטיבן מירן, ראש מועצת היועצים הכלכליים, מייקל פטיס, מאוניבסיטת פקינג וקרן קרנגי לשלום עולמי, ואורן קאס, הכלכלן הראשי של מכון אמריקן קומפאס, אותו הוא הקים. הם אנשים מלומדים בעלי רעיונות מעניינים ומגובשים שיש להתייחס לעמדותיהם הפרוטקציוניסטיות ברצינות, גם אם האפשרות שצעדי […]

אז מסתבר שבכלל לא יקר כאן??

אני מניח שראיתם את הפצצה שזרקו עלינו הפרופסורים דן בן דוד ואיל קמחי ממכון שורש “מוסד למחקר כלכלי-חברתי.” ובכן לפי המחקר שלהם – חישוב פערי מחירים בישראל בהשוואה לממוצע האו אי סי די, בגישה של “שקילות כוח הקנייה” – בכלל לא כל כך יקר כאן. כמובן שמתנגדי החשיפה ליבוא יקפצו על הממצאים כמוצאי שלל רב, והמחקר יסייע לכוחות האינטרסנטיים לחבל בחשיפת המשק ליבוא מתחרה. אבל, תאמרו ובצדק, חוקרים צריכים להיות נאמנים לאמת ולא לאינטרס. אז תרשו לי לפרק את הפצצה: נתחיל מהמקום שבו החוקרים צודקים: נניח, לצורך הדוגמה, שבכל שבוע אני מוציא למחייתי 1,200 שקלים ושער החליפין הוא 4 שקלים […]

האם מוצדק לחסום יבוא מזון במטרה לצמצם פגיעה באיכות הסביבה?

אתחיל בהקדמה מעט ארוכה, אבל אני מקווה שמעניינת, ואז נגיע ליבוא ואיכות הסביבה. המטרה של מדיניות כלכלית, כך לדעתי לפחות, צריכה להיות מכוונת לאיכות החיים לאורך זמן. הרווחה של בני האדם חשובה, לא רמת החיים. רמת החיים (ההוצאה לצריכה) היא אמצעי להשיג רווחה, אבל לפעמים תוספת לרמת החיים דווקא פוגעת ברווחה. יש לכך דוגמאות רבות: למשל, סטטוס כלכלי הוא מרכיב חשוב ברווחה של בני האדם. חשוב לבני האדם, לרבים מאיתנו לפחות, לשדר לסביבה הרלבנטית, שהצלחנו ויש לנו כסף שמאפשר לנו לרכוש מכונית מרשימה, בית גדול ונאה, בגדי יוקרה וכדומה. התופעה של צריכה ראוותנית אינה מוגבלת לעשירים, מחקר רב מראה שגם […]

איסור תחרות הוא גזל רווחה מהציבור

הדרך לשיפור הרווחה של הציבור בישראל, ובעיקר של החלשים, עוברת דרך הגדלת הפריון והורדת יוקר המחייה, ואם רוצים יותר רווחה, אז תושבי מדינת ישראל צריכים להתפרנס מתרומה לרווחה ולא מגזל רווחה. פרנסה שנובעת מאיסור תחרות היא גזל רווחה מהציבור. הטענה של החקלאים, שהתקשורת העלובה שלנו משדרת לציבור ללא ביקורת, שפירות וירקות יקרים כאן בגלל פערי התיווך. מדובר בקשקוש. “הנתונים” שהחקלאים מציגים על הפער בין המחיר שהחקלאי מקבל לבין המחיר לצרכן הם חסרי משמעות ללא השוואה בינלאומית וללא בחינה של רווחיות ויעילות המתווכים.  לא צריך יותר ממוח מתפקד חלקית בשביל להבין שגם לסיטונאים ולקמעונאים יש עלויות. נתונים יותר רציניים מ”אני מקבל […]

משבר הקורונה “הוכיח” שאנחנו חייבים עצמאות בייצור המזון

רגע רגע, אבל הסינים מייצרים הכל יותר יעיל מאיתנו, אז רק נייבא ולא נייצר כלום?? ומה עם החקלאים? ממה הם יתפרנסו?? אתה רוצה להשמיד את החקלאות בישראל? ומה עם ערכים ושמירה על גבולות הארץ? יא מצחיק, משבר הקורונה *הוכיח* שאנחנו חייבים עצמאות בייצור המזון, ואתה רוצה יבוא חופשי ותלות מוחלטת בעולם?? חלק ממגוון הטענות בתגובה לסרטון הבננה שאתם רואים כאן שוב לנוחותכם (הפקה, צילום ועריכה: ליאור יאדו ומיכאל מיכאלי)  [embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=TGqkBJ81o1I[/embedyt] טוב, אז תשובות לטענות: הסינים לא מייצרים הכל בצורה יותר יעילה מאיתנו, וגם אם היו, זה ממש לא רלוונטי – מסחר בינלאומי מבוסס על יתרונות יחסיים ולא על יתרון […]

מסע התעמולה השקרי של התאחדות התעשיינים

תעשיינים ויצואנים יקרים, התאחדות התעשיינים מובילה כבר שנים רבות קמפיין שקרי שנועד לחסום תחרות מיבוא. משבר הקורונה מייצר הזדמנות להגברת התעמולה השקרית לקידום הרעיון המזיק של צמצום קשרי המסחר של ישראל עם העולם, עם הססמה של “עצמאות ייצורית.” הצלחת הקמפיין – הרחבת מכסים, מכסות ואיסורי יבוא – לא רק תפגע בציבור הצרכנים בישראל היא תפגע בצמיחה הכלכלית ובכם היצואנים. ראשית, רוב המוצרים המיוצרים בישראל עבור המשק הישראלי מבוססים על חומרי גלם שנרכשים בחו”ל. כך שגם איסור יבוא של המוצר הסופי ושמירה על כושר ייצורו בישראל, לא מביאה את המשק הישראלי לעצמאות ייצורית. דוגמה טובה מספקים חקלאי ישראל, שדורשים איסור יבוא […]