סמי פרץ, “למה זוכה פרס נובל חושב ששכר לימוד של 40 אלף שקל הוא דווקא רעיון מצוין”, באתר דהמרקר, 15 לינואר 2019
מדינת ישראל מוכנה לסבסד את מוסדות ההשכלה הגבוהה, שכן לשיטתה הציבור מרוויח מכך ■ התוצאה: שכר הלימוד במוסדות האקדמיים הציבוריים נמוך בהשוואה למדינות אחרות בעולם – אבל כלל לא בטוח שהעלאתו היא הפתרון למצב האקדמיה
סמי פרץ, חולק על דעתו של פרופסור ישראל אומן.
אבל, לדעתי פרץ כמו רבים אחרים, לא הבין את כוונתו של אומן. וכמו רבים אחרים, לא עוצר רגע לחשוב שקיימת האפשרות שזוכה פרס הנובל לא מדבר שטויות. פרץ מפרש את הדברים בצורה פשטנית: יש צעירים בעלי פוטנציאל להשכלה גבוהה שיש להורים שלהם הכנסה נמוכה. הנה אומן טועה: הוא רוצה לחסום להם את הגישה להשכלה גבוהה.
הפרשנות שלי שונה. אדם שרכש השכלה גבוהה יהיה (בממוצע) בעל הכנסה גבוהה בעתיד. ולכן סבסוד ההשכלה הוא בהחלט, כפי שישראל אומן טוען, סבסוד בעלי הכנסה גבוהה.
איך מתגברים על הבעיה של מימון ההשכלה הגבוהה – הלוואות, כמו כל פרויקט השקעה. ומה לגבי לימודים שאין להם תשואה בשוק העבודה? אותם בוודאי שאין סיבה לסבסד. ומה לעשות במקרה שההשקעה לא הצליחה? אפשר להתנות את החזר ההלוואה בהכנסה. כפי שנעשה באוסטרליה ואנגליה, מחזירים את ההלוואה דרך תשלומי המס, שמותנים כמובן בהכנסה.
אפשר לחשוב על זה כך: שני אנשים שמקבלים שכר שווה, האחד מימן בעצמו את לימודיו (למשל במכללה פרטית) או בכלל לא למד במוסד להשכלה גבוהה, והשני למד במוסד ציבורי ושילם רק סכום נמוך על לימודיו, לא צריכים לשלם את אותו שיעור המס.
ישראל אומן, חתן פרס נובל בכלכלה, בכנס בבינתחומי