משה פייגלין נופל בפח של אנשי “התנועה לשינוי מוניטרי”: כמעט ולא עובר שבוע בלי שמגיבים לפוסטים שלי מציינים את מפלגתו של משה פייגלין כחלופה ראויה בתחום הכלכלי חברתי – המפלגה היחידה שדוגלת בחופש כלכלי. ייתכן שבאמת בנושאים הכלכליים פייגלין עדיף על המפלגות האחרות (אני מתעלם לחלוטין מהסוגיות המדיניות שבהן אין לי סימפתיה לגישתו), אבל לצערי גם אצלו חוסר ההבנה בנושאים הכלכליים במשולב עם חוסר צניעות וחוסר נכונות ללמוד הופך גם אותו למועמד לא ראוי, אנשים שלא מבינים ולא רוצים ללמוד הם פשוט אנשים מסוכנים.
נזכרתי עכשיו כי מישהו הזכיר לי פוסט של פייגלין מלפני שנתיים שבו הוא כתב דברים תמוהים על יצירת הכסף בכלכלה. הניסיון שלי להעמיד אותו על טעותו נתקל בתגובה הבאה שלו:
חברים, עברתי (ביעף) על התגובות. מבין המבקרים (והמגדפים) לא מצאתי אחד שהסביר היכן אני טועה. יש כאן מן חרדיות כזו, מי שלא מהחסידות שלי והמנהגים שלי והשטריימל שלי – הוא כופר בעיקר. אני עוקב אחר הנושא לפחות שנתיים. מכיר היטב את גישתו של עומר מואב, מעריך מאוד את עבודתו ובדר”כ מסכים איתו. לא מתיימר להיות בר סמכא אבל יש בהחלט גורמי מקצוע בעלי שם עולמי שמחזיקים בקו המחשבה שהצגתי.
מדובר בסופו של דבר בבחירה בין גישות – ותסלחו לי על חוסר הצניעות אבל עד היום האינטואיציה שלי בדר”כ לא הטעתה אותי – בשלל נושאים – ואני מאמין שכך גם בנושא זה.
רוב הכסף המודרני נוצר על ידי אשראי. אני יודע שלבנק המרכזי יש תפקיד מרכזי. אני יודע שחלק מהאשראי אינו כסף חדש (לכן כתבתי ‘רוב’) אבל טענתי שהכסף מגובה בסופו של דבר בעיקר ביכולת השיעבוד של הלווים – בעינה עומדת. (ולא – אינני מייצג כאן שום קבוצה, חשבתי על זה לגמרי לבד)
פייגלין פשוט נפל בפח של אנשי “התנועה לשינוי מוניטרי” שטוענים שכלכלנים בכירים תומכים בגישה שלהם, אבל כל בדיקה (לאורי כץ יש פוסט מפורט בנושא) מראה שהתומכים בהם או שאינם כלכלנים באמת או שהם לא באמת תומכים בטענות שלהם.
כאן ההסבר של אורי כץ:
דעת מיעוט – הבלוג של אורי כץ, “הכלכלה הלא אמיתית”, הארץ, 13 במרץ 2014
וכאן ההרצאה שלי על החברה שפייגלין מיישר אתם קו:
עומר מואב – בעיקר כלכלה, “כלכלה אמיתית וכלכלה לא אמיתית”
