ליברה ובנקאות ברזרבה חלקית

במסמך שמתאר את הליברה, טוענת החברה (בבעלות פייסבוק) שיהיה גיבוי של 100% לכל מטבע שיונפק בנכסים בטוחים ונזילים, והמסמך משתמש במלה רזרבה (reserve) לתיאור אותם נכסים. הקורא (התמים) מקבל את הרושם שפייסבוק יוצרים מטבע שמאחוריו מערכת דומה לבנק שעובד ב-100% רזרבה. אבל מקריאת המסמך, ברור לחלוטין שזה לא הסיפור. השימוש במלה רזרבה במערכת הבנקאית שונה מהשימוש במערכת של הליברה.

The Libra Reserve

נעשה קצת סדר:

בנק מרכזי יושב על מכונה שמדפיסה כסף, ומרוויח מהדפסת כסף. כל שקל שבנק ישראל מנפיק, משמעותו רווח של שקל (פחות העלות הזניחה של ההדפסה). הרווח הזה נקרא סניוראז’ (Seigniorage), את הרווח בניכוי הפסדים (ויש רבים בשנים האחרונות בגלל רכישת הדולרים) הבנק מעביר לממשלת ישראל. לא מפתיע – ממשלות יכולות לממן חלק מהפעולות שלהן על ידי הדפסת כסף.

עכשיו נגדיר כסף:

כמות הכסף במשק הינה המזומנים בידי הציבור ויתרות בחשבון עובר ושב (עו”ש). כלומר, כלל כמות הכסף בכלכלה היא סך הנכסים הנזילים ביותר שיש לציבור. כשהליברה תכנס לשימוש אז נוסיף גם את יתרות הליברה להגדרה. כמות הכסף בכלכלה שונה מכמות הכסף שהבנק המרכזי הדפיס (מיד ההסבר), אבל קודם כמה מילים על בנקים מסחריים:

בנק מסחרי שותף בתהליך יצירת הכסף אבל אינו מרוויח מיצירת הכסף. (ממליץ להתעלם הפעם מכל תומכי תאוריות הקונספירציה שטוענים אחרת. הנושא אמנם מעט מורכב אבל הם לא שונים מאנשי “הבחירה המושכלת” בחיסונים).

הבנקים המסחריים עובדים ב”רזרבה חלקית” – כלומר, הם לא מחזיקים בכספת את כל השקלים שהלקוחות הפקידו בחשבונות העו”ש. את רוב הכסף שהלקוחות הפקידו הם מלווים. כלומר, מול ההתחייבויות של הבנק – פיקדונות הציבור – יש לבנק נכסים שרובם אינו מזומן בכספת. רוב הנכסים הם אשראי שהבנק נתן לציבור. לבנק שאינו פושט רגל יש יותר נכסים מהתחייבויות (הון עצמי חיובי), אבל הרזרבה אינה 100%, היא לרוב אפילו לא 10%. אבל, כדאי לשים לב, לפי המלל של פייסבוק, יש לבנקים רזרבה של 100%, בגלל שפייסבוק משתמשת במלה רזרבה reserve לנכסים ולא רק למזומנים.

עוד מלה על בנקים ומיד נעבור ל-ליברה: כמות הכסף בכלכלה היא לרוב גדולה פי כמה וכמה מכמות הכסף שהבנק המרכזי הדפיס, בדיוק בגלל הרזרבה החלקית. כאשר פקיד הבנק מעניק הלוואה, הוא רושם ללקוח יתרת חובה בסעיף אשראי ויתרת זכות בסעיף עו”ש. באותו הרגע נוצר כסף ויתרות העו”ש הן חלק מכמות הכסף בכלכלה. הבנק ירוויח מהפעולה רק לאחר שהלווה יחזיר את ההלוואה בצירוף ריבית. ברגע יצירת הכסף אין לבנק רווח. (צד הנכסים וצד ההתחייבויות במאזן הבנק גדל בצורה שווה, (ללא שינוי בהון העצמי). הרזרבה החלקית מאפשרת לבנק להרוויח מתיווך פיננסי, את רוב הכסף שפלוני מפקיד בעו”ש ניתן להלוות בריבית.

חזרה לליברה:

אם פייסבוק היו מחזיקים רזרבה של 100% במובן המקובל – על כל ליברה שאדם קונה, למשל בדולר, פייסבוק יחזיקו בכספת דולר, אז מדובר במהלך שלא יאפשר לפייסבוק ליהנות מרווחים של מתווך פיננסי, ובמקרה זה גם לא יהיו לפייסבוק רווחים מהדפסת כסף למרות שבבעלותם מכונה להדפסת כסף (העובדה שהוא וירטואלי לא משנה דבר).

אבל, בגלל שלא באמת מדובר על רזרבה של 100%, וכפי שהמסמך של פייסבוק מבהיר, בכסף שיתקבל ממכירת ליברות החברה תרכוש נכסים מניבים. כלומר, בדומה לכל בנק מסחרי, החברה תרוויח מהפרשי הריבית. על יתרות ליברה החברה לא תשלם ריבית ועל הנכסים היא תקבל תשואות.

ומה לגבי יצירת כסף? כמו כל בנק מסחרי גם פייסבוק על ידי הנפקת ליברות מייצרת כסף (אם נגדיר את מלאי הליברות בידי הציבור כחלק מכמות הכסף, כפי שסביר להגדיר). הדולרים, שקלים, אירו, ששימשו לרכישת הליברות לא נעלמים. הם חוזרים לכלכלה ברגע שהחברה רוכשת נכסים פיננסיים (כמו אג”ח ממשלות).

אבל האם פייסבוק, בשונה מבנק מסחרי, תרוויח מהדפסת הכסף? לדעתי התשובה היא בהחלט כן! פייסבוק מדפיסים כסף, בנק מסחרי לא. והמשמעות היא שבעלות אפסית פייסבוק מוכרת ליברות בתמורה למטבעות מוכרים. וכל עוד הציבור יחזיק במלאי ליברות, נוצר לחברה רווח. אפשר להסתכל על הרווח בשתי דרכים שונות, אבל שקולות. רווח חד פעמי השווה למלאי הליברות שהציבור רכש וכמובן רווח נוסף כל עוד מלאי הליברות גדל (בניכוי הרזרבה במזומן שהחברה תחזיק). לחילופין אפשר לחשוב על התשואות המתקבלות על מלאי הנכסים, כשהערך המהוון שלהן שווה בקירוב למלאי הליברות בשימוש.

אז פייסבוק מרוויחים, מה אכפת לנו? אכפת כי זה על חשבוננו (כלל הציבור בעולם, או לפחות במדינות שמנפיקות מטבעות). ככל שמלאי הליברות יהיה גדול יותר, בנקים מרכזיים יאלצו להדפיס פחות כסף, כלומר פחות רווחי סניוראז’ לממשלות.

אז הליברה תפגע בציבור?

בפוסט ובכתבה בדהמרקר (ראה מטה) התייחסתי ליכולת של מנפיקי המטבע להרוויח מהדפסת כסף וציינתי שהרווח הזה הוא על חשבון הציבור, אבל בהחלט ייתכן או אפילו סביר שהיתרונות של הליברה יעלו על העלות. לכן – אני ממש לא נגד המטבע החדש.

עומר מואב, “כולנו נשלם, כך תעבוד המכונה להדפסת כסף של פייסבוק”, באתר דהמרקר, 19 ליוני 2019