הורים במחאה על יוקר המחייה (חדשות “כאן”), ובפרט על יוקר גידול ילדים: “לאט לאט מבינים ששום דבר לא חינם…לא הגיוני שנשלם כל כך הרבה כסף על מטרנה חיתולים וחינוך.” בקיצור, ההורים דורשים שהמדינה תספק להם חינוך לגיל הרך, צהרונים, ושחינוך חינם באמת יהיה חינם, ללא תשלומי הורים.
אני שומע: אנחנו רוצים לגדל שלושה ילדים ולחיות ברמת חיים די גבוהה (לא נראה מהצילומים שמישהו שם חי בעוני), ואנחנו רוצים שאתה תממן את העלויות. כי אין באמת “חינם” ואין למדינה מקור שאינו מיסוי אזרחים.
אני לא באמת מנותק, ואני כן יודע שקשה מאוד לאנשים בעלי שכר ממוצע להחזיק משפחה ברמת חיים סבירה, אבל הכתובת זה לא עוד “חינם” מהמדינה. מיעוט יכול לחיות על חשבון רוב (למשל החרדים), אבל הרוב לא יכול לחיות יותר טוב על ידי ממשלה שתמסה אותו בכבדות ותחזיר לו חלק מתקבולי המס בצורה של שירותים בזבזניים. משפחה מהמעמד הבינוני, עם 2-3 ילדים נפגעת לאורך החיים מכל ה”חינמים” האלה. הם בצד המממן בסופו של דבר. מי שמרוויח זה בעלי הכנסה נמוכה על הרבה ילדים. כי אין ארוחות חינם.
ובגלל שאין ארוחות חינם, אם רוצים רמת חיים גבוה יותר לציבור הרחב, יש רק דרך אחת: להגדיל את פריון העבודה ואת יעילות אספקת השירותים והמוצרים לציבור. את זה משיגים על ידי התמקדות הממשלה בטיפול במחדליה בצד הייצור: פחות רגולציה חוסמת השקעה, פחות ביורוקרטיה מכבידה, יותר תשתיות איכותיות, ופחות כוח לקבוצות שעושקות את הציבור ופוגעות בתוצר (למשל ועדי העובדים בנמלי הים והאוויר).
ובצד הצריכה: יותר מקום לשוק הפרטי ופחות מיסוי שיאפשרו הכנסה פנויה גבוהה יותר ושוק פרטי נרחב יותר שמתחרה על כספי האזרחים, ופחות רגולציה מצמצמת תחרות ובכלל זה יבוא.
בכתבה ההורים החילוניים גם מלינים (ובצדק לדעתי) על “ההדתה” בלי שהם קולטים כמה התלונה שלהם מגוחכת: אתם רוצים שהממשלה תתן לכם חינוך, אז מה חשבתם שתקבלו? הממשלה בישראל נוטה לצד המסורתי/דתי, שר החינוך דתי, ולכן יהיו מסרים דתיים במערכת החינוך הממלכתית. טוב? לא, אבל זו המציאות. רוצים חינוך כלבבכם, תדרשו שהממשלה תתערב פחות, לא יותר. (הפרטה עם מימון ציבורי בהיקף כזה או אחר בשיטת השוברים).
ואחרון: “כאן” ממשיכים לעסוק בכלכלה תוך הטעית הציבור. מתן במה להורים ממורמרים ופוליטיקאי מתלהם, בלי שאף אחד אומר את האמת הפשוטה: אין חינם. את הכתבות האלה יש לנו בשפע בערוצים המסחריים. מה אתם עושים שונה מהם עם כספי המיסים שלי?
ואגב, לידיעת עורכי “כאן”, פרופסור לכלכלה שהוא גם חבר כנסת, כבר לא מדבר כמומחה לכלכלה אלא כפוליטיקאי. (איך זה לא מובן מאליו?)