משל פשוט שמדגים מדוע רוב הטענות נגד אגרות גודש שגויות: בכל בוקר בשעה 8:00 יוצאת מעבורת מהגדה המערבית של הנהר לגדה המזרחית, על המעבורת יש מקום ל-100 אנשים. אם אין תור והנסיעה חינם, אז 120 איש רוצים להשתמש במעבורת. כל אחד מ-120 האנשים מוכן להמתין בתור בשביל לעלות על המעבורת. אם נסדר אותם לפי הנכונות להמתין, אז האיש ה-100 מוכן להמתין חצי שעה, והאיש ה-101 מוכן להמתין חצי שעה פחות שניה. מה יהיה שיווי המשקל אם הנסיעה במעבורת היא בחינם? תור של חצי שעה (עזבו את השנייה). בכל בוקר בשעה 7:30 יתייצבו 100 אנשים, ימתינו חצי שעה, ואז יעלו (בזמן […]

נכון שתמיד רציתם מסמך קצר שמרכז את כל התשובות לטענות נגד אגרות גודש? אז קבלו: אגרות גודש הוא השם המקובל לתשלום עבור שימוש בכביש עמוס, משמשות כאמצעי לצמצום הגודש בכבישים. התשלום עבור השימוש בכביש העמוס נועד להחליף את הפקק – העמידה בתור לשימוש בכביש – כאמצעי לוויסות הביקוש בהתאם להיצע (קיבולת הכביש). טענות רבות עולות כנגד אגרות גודש, רובן ככולן מבוססות על חוסר הבנה: אין אלטרנטיבה: מאחורי הטענה הזו עומדת הסברה שבהעדר אלטרנטיבה יש לאפשר לכל הנהגים המעוניינים בכך לעלות על הכביש עם הרכב הפרטי בשעות העומס, הטענה הזו פשוט שגויה. קיבולת הכביש מוגבלת וכמות כלי הרכב שיכולים לעשות שימוש […]

סמי פרץ, “בלי אגרת גודש: הפתרון המפתיע של נתיבי איילון לפקקים”, באתר דהמרקר, 20 לינואר 2020 החברה הממשלתית הציגה תוכנית להפחתת העומס באמצעות עבודה מהבית, שעות עבודה חריגות, קארפולים וקורקינטים. כל עוד הרכבת הקלה מתעכבת, ובהיעדר הטלה של אגרות הגודש על הנהגים – חבילת ההצעות של נתיבי איילון הכרחית להורדת רכבים פרטיים מהכביש מאמר של סמי פרץ, על התוכנית להפחתת עומס בכבישים: הרעיון די ברור ופשוט. גזרים במקום מקלות. להציע לעובדים/מעסיקים חלופות, ולהפנות תקציב ציבורי לעודד שימוש בחלופות, בנוסף כמובן להשקעה בתחבורה ציבורית. תרשו לי לנבא: גם אם הממשלה תגדיל מאוד את ההשקעה בתחבורה ציבורית, ותסלול שבילי אופניים, ותאפשר תחבורה […]

עיתון דהמרקר מטעה את הקוראים לפעמים, ובמגוון נושאים, אבל מקוממת במיוחד העובדה שכתבת התחבורה של העיתון, מירב מורן, טוענת שאגרות גודש אינן אפקטיביות. הטענה הזו, למי שמכיר את הנושא, היא לא פחות ממדהימה. כך למשל היא כותבת בתגובה לפוסט שלי: אני מציעה פשוט לשנות את השם: אם רק נכנה אותם ״מס דרך״ או ״דמי כביש״ – למה לא? שיבושם ליוזם ולעם הנוהג בפקקו. אני מוחה רק על השקר, על מכבסת המלים והתעתוע (לא, זה לא יוריד גודש זה כן יכניס כסף לקופה הציבורית). אם כלכלני השוק החופשי עושים לובינגלעוד מיסוי על המעמד הבינוני – הללויה, הסיטואציה עבורי היא אפילו שעשוע. […]

אבי וקסמן, “מי שנכנס לפקק – ישלם ביוקר: התוכנית הנועזת שתקצר לנו את הזמן בכבישים”, באתר דהמרקר, 27 לספטמבר 2018 כל מסי הרכב הקיימים יבוטלו ונהגים ישלמו היטל חדש בהתאם לנסיעות שלהם בפועל, ולפי תרומתם ליצירת פקקי תנועה. זהו החזון שעולה מתוכנית חדשה שגובשה בטכניון על ידי צוות חוקרים בראשות פרופסור מנואל טרכטנברג. התוכנית הוצגה באחרונה למשרד האוצר. כמה הערות על התוכנית: רעיון מצוין, רק חבל שרבים בציבור הישראלי לא מצליחים להבין את זה. כפי שטרכטנברג טוען (וכפי שאני טענתי עוד קודם…), לא מדובר על הגדלת נטל המס על הציבור אלא רק על שינוי אופן חלוקת המס במטרה לעודד שימוש […]