העסק מתפרק

בתוך חודשים בודדים, עברנו מדיון על תקציב לרבעון (שנתניהו והשרים עושי דברו כינו תקציב חד שנתי) או תקציב לרבעון + שנת 2021, (שזכה לכינוי “דו שנתי”), להמשך ניהול הממשלה ללא תקציב עד סוף 2020 וכבר ברור שגם ב-2021 לא יהיה תקציב. במקרה הטוב התקציב ל-2021 יאושר במרץ, במקרה הסביר גם זה לא יקרה. כמו ב-2020 יחוקקו חוק לדחייה תצוגה מקדימה (נפתח בטאב חדש)נוספת של התקציב, שיאפשר לנתניהו עוד כמה חודשים להיות ראש ממשלה, לפני פירוק הקואליציה והליכה לבחירות. העדר התקציב משרת את נתניהו: מאפשר לו להמשיך לבזבז כספי ציבור כאילו אין מחר, ולשמור על האופציה לפרק את הממשלה בלי לבצע […]

המשך הניהול המזעזע של משבר הקורונה על ידי נתניהו

אחרי שנתניהו הודיע שההחלטות לגבי המשך הסגר יתקבלו מחר (יום חמישי 7.10.20), חברי קבינט הקורונה קיבלו הודעה שהישיבה בנושא תתקיים רק בשבוע הבא ביום שלישי אחה”צ. כרגיל, החלטות יתקבלו בלילה ואזרחי ישראל שוב יקבלו הודעה רק ברגע האחרון אם הם יכולים לפתוח עסקים, ולפי איזה כללים. אני מוכן להמר שהכללים לא יהיו ברורים ולא יהיו הגיוניים. כן, למרות שמשרדי הבריאות והאוצר וכל צוותי המומחים הסכימו על אסטרטגיית יציאה מהסגר, ברגע שזה יגיע לנתניהו ולקבינט של הכלומניקים, ההחלטות כבר יהיו נגועות באינטרסים צרים ובחוסר יכולת חשיבה וניהול. נתניהו נשאר נתניהו: הוא לא מסוגל להשתנות, הוא ממשיך לנהל את המשבר בצורה מחרידה, […]

כלכלה מוניטרית על קצה המזלג

בהמשך לביקורת שלי על הכתבה של חנן שטיינהרט ב”גלובס” שמספק תשובות שגויות לשאלות הקוראים. חנן, יש לציין, הגיב ברוח טובה לפוסט שלי, וביקש הסברים, אז בבקשה: נתחיל עם צמיחה כלכלית ומחירים: אם כמות הכסף בכלכלה קבועה, והתוצר עולה, נניח כתוצאה מצמיחה כלכלית – כלומר גידול בתוצר לנפש – אז על פי התיאוריה הבסיסית ביותר של “כמות הכסף” מחירים ירדו באופן פרופורציונלי, כך ש”היתרות הראליות” יישארו ללא שינוי, יתרות ריאליות זה הערך של הכסף במוצרים. אם לדוגמה אני מחזיק בארנק 50 שקלים אני יכול לחשוב על זה כיתרות ריאליות של 5 כוסות קפה, כאשר כוס קפה עולה 10 שקלים. ואם מחירים […]

החשבון על ניהול כושל ובזבזנות פופוליסטית – מוגש לציבור

בקרב בין נתניהו לגנץ על התקציב, נתניהו ניצח ואנחנו הפסדנו. כשאין לממשלה תקציב, ועובדים על בסיס 1/12 של התקציב האחרון שאושר, יש יתרון ברור: פחות הוצאות ממשלתיות ולכן פחות חוב ציבורי. יש כמובן גם חסרונות רבים: אין תכנית עבודה, אין אופק עם וודאות מסוימת, ואין רפורמות במסגרת חוק ההסדרים. נתניהו רצה תקציב “חד שנתי” – כלומר תקציב למספר חודשים ב-2020, תקציב שיאפשר לו גם להסתיר מהציבור את הצורך לנהוג באחריות ולהתחיל לקצץ בהוצאה ולהעלות מיסים ב-2021, וגם את האפשרות לצאת לבחירות מבלי להעביר את ראשות הממשלה לגנץ בהמשך הדרך (סביב תקציב 2021). בסופו של דבר, נתניהו קיבל את מבוקשו ויותר. […]

מודל סבסוד השכר – “המודל הגרמני”

יש טיעונים סבירים בעד מודל סבסוד שכר, הידוע גם כחל”ת גמיש (או “המודל הגרמני”), ויש טיעונים סבירים לא פחות נגד. אבל אם שר האוצר ומשרדו החליטו נגד, אז כתבות דהמרקר סיון קלינגבייל ודפנה מאור משוכנעות שזה בגלל בעיות אגו וקיבעון מחשבתי. סיוון קלינגבייל ודפנה מאור, “האגו של משרד האוצר קונס את הציבור ב-4 מיליארד שקלים”, באתר דהמרקר, 26 לאוגוסט 2020 מתוך הכתבה: חוסר מידע, חוסר אמון בשוק, שיקולי אגו וקיבעון מחשבתי — אלה הן הסיבות שבגינן נמנעת ממשלת ישראל משינוי מדיניות החל”ת הבזבזנית. זאת, אף שלהערכת כלכלנים הסבה מדיניות זו נזק של 3–4 מיליארד שקל (במונחים שנתיים), ניפחה את נתוני […]

האם עכשיו הזמן להוריד את שכר המינימום?

ד”ר אורן דניאלי, חוקר מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, כתב ב”הארץ” על התנגדותו הנחרצת להורדת שכר המינימום: ד”ר אורן דניאלי, “האם העלאת שכר המינימום גורמת לאבטלה? תחשבו שוב”, בעיתון הארץ, 16 לאוגוסט 2020 בסוגיית שכר המינימום, הוא טוען, יש פער בין התיאוריה לבין הממצאים האמפיריים, ובכל מקרה הוויכוח הוא פחות ויכוח אידיאולוגי ויותר ויכוח על העובדות: האם העלאת שכר המינימום תגדיל את האבטלה או אולי רק תגדיל את שכר העובדים (על חשבון מישהו כמובן) ללא פגיעה בתעסוקה. ואם שכר המינימום לא מגדיל אבטלה, כפי שהוא טוען, אז ברור שמשיקולים של שוויון בחלוקת ההכנסה במשק רצוי שלא להורידו כעת, כפי […]

שפיכת כסף לא צפויה להועיל

אז לשפוך כסף על הציבור, בעיקר על בעלי ההכנסה הנמוכה, לא יגדיל את הצריכה ולא יתרום לכלכלה?? לאורך התקופה האחרונה אני טוען בפוסטים ובראיונות לתקשורת שהניסיון להמריץ את הכלכלה על ידי שפיכת כסף על הציבור נועד, לפחות בשלב זה, להיכשל. גם במיתון רגיל אני מאוד סקפטי לגבי היכולת של מדיניות כזו (“מדיניות קיינסיאנית”) לסייע משמעותית לצמצום האבטלה, במיוחד בכלכלות כמו ישראל שרוב הביקושים למוצרי צריכה הם בכלל מיבוא. אז בוודאי שבמיתון שנגרם בגלל איסור פעילות וחשש מהידבקות, שפיכת כסף לא צפויה להועיל. בעלי ההכנסה הנמוכה שישפכו עליהם כסף יגדילו את הצריכה, אבל בעיקר צריכה של מוצרים ולא של שירותים. כלומר […]