השבוע התבשרנו, החברים ברשימת התפוצה של “כולנו” (אין לי מושג למה אני שם, אבל זה מספק בידור לא רע) על התערבות בוטה של המחוקק במערכת ההשכלה הגבוהה: מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק של ח”כ מירב בן ארי המבקשת להכיר במעורבות חברתית ובשירות מילואים כקורס אקדמי שיעניק שתי נקודות זכות לסטודנטים. ח”כ בן ארי: “כיום סטודנטים מקבלים נקודות זכות אקדמיות על שיעורי ספורט, אירובי ופעילויות שונות, כך שעל אחת כמה וכמה עליהם לקבל הכרה כאשר מדובר בנושאים שהם בליבת החברה הישראלית ותורמים לחברה בישראל.” שתי הערות: מותר למוסד להשכלה גבוהה לתגמל/לעודד פעילויות לא אקדמיות כמו ספורט ותרומה לחברה על ידי […]
“הנה, כדי לפתוח את שערי ההשכלה האקדמית בפני הציבור החרדי, הוגשה באחרונה הצעה לתיקון חוק המל”ג, הכרוך במחיר כפול: התפרקות המועצה להשכלה גבוהה כרגולטור המופקד על קביעת סטנדרטים אקדמיים, ופתיחת השער לכניסה מחודשת של כוחות השוק.” מתוך טור של פרופ’ עמי וולנסקי שפורסם ב”הארץ”. איני מכיר את וולנסקי, אך כך נכתב עליו: “מחבר הספר “אקדמיה בסביבה משתנה — מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 2004–1952″ ושימש יועץ בענייני השכלה גבוהה לארבעה שרי חינוך”. אני, בשונה מוולנסקי, סבור ש”המחיר” הוא בכלל רווח. כדאי לאפשר לחרדים גישה למערכת ההשכלה הגבוהה, גם אם לא בכל מחיר, אבל מהלך שיפרק את המועצה להשכלה גבוהה ויאפשר […]
מדיניות הממשלה והדיון הציבורי עומר מואב, “אין ארוחות חינם הפחתת המס על הדלק לא מסייעת למאבק ביוקר המחייה. דעה”, באתר ידיעות אחרונות, 03 לאוגוסט 2022 עומר מואב, “הרגולציה והביורוקרטיה העודפות פוגעות בשכבות החלשות”, באתר גלובס, 13 לספטמבר 2021 נתנאל גאמס, “כולם מחכים להכרעה על החל”ת – אבל לא בטוח שהשיקולים יהיו מקצועיים”, באתר דהמרקר, 30 למרץ 2021 מערכת וואלה חדשות, “כלכלנים מזהירים: כולנו יחד על הטיטאניק, אולי זה יטלטל אנשים אחרי הבחירות”, באתר וואלה, 22 במרץ 2021 אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן, “הזינוק בגירעון, הממשלה תצטרך לעלות מיסים”, באתר ידיעות אחרונות, 09 ליוני 2020 עומר מואב, “דעה: המירוץ לתחתית של חסרי האחריות בימי משבר הקורונה”, באתר גלובס, 21 לאפריל 2020 […]
בעשורים האחרונים, מחקר רב עוסק בהבדלים עמוקים בין מדינות כהסבר לפערים גדולים בשגשוג הכלכלי. בשונה מהבדלים מקורבים: יותר מיכון, טכנולוגיה מתקדמת, השכלה, תשתיות, מדיניות מעודדת יזמה, תחרות, וזכויות קניין, הבדלים עמוקים מסייעים להבין מדוע יש פערים גדולים בסיבות המקורבות.חלק גדול מהמחקר עוסק בפערים תרבותיים. תרבות במובן של אמונות, העדפות ונורמות התנהגות. גם אם אנחנו לא מבינים מדוע במדינות שונות התפתחו ערכים ונורמות שונים (יש על זה מחקר, ויודעים משהו, אבל לא הרבה), ברור לחלוטין שלתרבות יש השפעה על השגשוג הכלכלי. הדוגמאות רבות, אבל כאן אני רוצה להציע שבישראל, בשונה מרוב המדינות המפותחות, יש נורמה של בריונות שהולכת יחד עם סובלנות […]
הפעם שני פרקים בפודקאסט המוצלח מאוד של Think&Drink בהנחיית ד”ר ג’רמי פוגל. הפרק הראשון ששמעתי היום הוא “העולם המסתורי והקסום של מערכת הביוב בנתניה, אורחת: ד”ר רוני פן”. הפרק עוסק בביוב. הנושא מרתק, ג’רמי מגיש בצורה נפלאה, והמומחית יודעת על מה שהיא מדברת, למרות שהרושם שמתקבל הוא שהידע שלה מאוד עמוק אבל מעט צר: הייתה חסרה התייחסות רחבה לביוב כמשאב הן בתחומי המים (שימוש בקולחים) ובאנרגיה (שימוש בבוצה) והמאפיינים הספציפיים של המשק הישראלי. בכל מקרה, הפרק מומלץ מאוד. ראשית כמובן בגלל התוכן, אבל מעבר לזה, הפרק פשוט קורע. ג’רמי לא מסתיר את האובססיה האנאלית שלו, וזה פשוט נורא מצחיק להאזין […]
שני פרקים בפודקאסט think&Drink Different בהגשת ג’רמי פוגל עוסקים באינטליגנציה ובהסברים לפערים בין בני אדם ובין קבוצות שונות של בני אדם (“גזעים”). הפרק הראשון הוא: “האינטליגנציה האנושית: בין גנטיקה לסביבה” והאורח הוא ד”ר רועי יוזביץ. השיחה בין ג’רמי ורועי מרתקת, ומשקפת את ההבדלים האידיאולוגיים בין השניים. רועי הוא איש ימין, לא מתרגש מתקינות פוליטית, מעריץ את תומס סואל ואת בן שפירו, ולא מהסס, המאזין עלול לחשוב שאפילו שואב הנאה, לטעון שהעובדות מראות בבירור פערים גנטיים בין גזעים שונים, ובפרט, שבני אדם מאפריקה מתחת לסהרה וצאצאיהם בעולם הם בעלי אינטליגנציה מולדת נמוכה. ובאופן כללי, רועי טוען שהגנטיקה חשובה מאוד, ומסבירה חלק […]
למה בנק ישראל רוכש דולרים? – כשסטלי פישר, כשהיה נגיד בנק ישראל, התחיל לקנות דולרים, הטענה שהייתה היא שרצוי להגדיל את הרזרבות. את הגדלת הרזרבות מיצינו מזמן לכן את הסיפור הזה צריך לשים בצד. ואז התחיל הסיפור של רכישת דולרים בשביל “לייצב” את שער החליפין. לא זוכר מתי זה התחיל, אבל בהחלט אני זוכר את הנגידה קרנית פלוג מבהירה שהיא לא מנסה להשפיע על הרמה או המגמה, רק לייצב. כלומר, הבנק המרכזי מזהה סטיות משער שיווי המשקל וקונה דולרים אם השקל חזק מידי (מחיר נמוך מידי של הדולר בשקלים) ומוכר אם השקל חלש מידי, הסיפור הזה לא משכנע (אם להתנסח […]
