אי שוויון טוב ואי שוויון רע – בעקבות פורום קוהלת

בעקבות פורום קוהלת שהתקיים ב-12.2.20 בנושא אתגרי העשור הבא, אשתף אתכם באחת הטענות המרכזיות שלי בנאום בכנס קהלת על ארגוני עובדים: הבחנתי בין אי שוויון בהכנסה שהוא “טוב” (כלומר רצוי) לבין אי שוויון רע (מיותר ולא רצוי). למי שממש סולדים מפערים, אז במקום “טוב” תחשבו “רע הכרחי”. ובכן, בכלכלה המבוססת על קניין פרטי, יזמה פרטית, ותחרות, מה שנקרא קפיטליזם, בני אדם מתאמצים בלימודים, בעבודה, לוקחים יזמה, מקימים עסקים, משקיעים, הכל מתוך תקווה (לפחות כגורם מרכזי) לראות ברכה כלכלית בעמלם. ואם רצוי שבני אדם יראו ברכה בעמלם, אז טוב שיש אי שוויון. הרי אם כולם יקבלו הכנסה שווה, אז רבים יעדיפו ללמוד […]

מלחמת סחר: בנט נגד הרשות

ג’קי חורי, הגר שיזף ורויטרס, “ישראל תמנע מהרשות הפלסטינית לייצא תוצרת חקלאית דרך ירדן החל ממחר”, באתר הארץ, 09 לפברואר 2020 הגבלה זו מחריפה את הסכסוך הכלכלי ומצטרפת להנחיית שר הביטחון בשבוע שעבר לעצור את הייבוא החקלאי לישראל, בשל הגבלות שהטילה הרשות הפלסטינית על ייבוא עגלים מישראל בתגובה לטענה שלי שיש סתירה בין תמיכה במצב של בני אדם שחיים תחת כיבוש צבאי ללא זכויות אזרח מלאות לבין ערכים ליברליים, מסבירים לי מגיבים רבים שאין סתירה, שהרי דיכוי האוכלוסיה הפלשתינית נועד להגן עלינו. ברמה העקרונית אני כמובן מקבל את הטיעון, רק שבפועל הדיכוי חורג ממתחם ההגנה על אזרחי ישראל. והנה דוגמא […]

הגזבר החברתי מעודד חיסכון!

התפתחות מעניינת בבניין המשותף שלנו: הגזבר הגיע למסקנה שחשוב מאוד לחסוך למען העתיד. הוא לא חושב על קיצוץ הוצאות למען הקופה המשותפת, אלא על כל אחד ממשקי הבית המתגוררים בבניין! הגזבר שלנו אינו איש של הגיגים, הוא איש של מעשים! הוא מיהר וקבע הנחה בתשלום לוועד הבית בהתאם להיקף החיסכון של המתגוררים בכל דירה. הגזבר קבע נוהל ונוסחה: נציג הדירה יגיש לגזבר אישורים לגבי הפקדות לקופות גמל, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקרן השתלמות ובהתאם להיקף החיסכון, בנוסחה מעט מורכבת (שמחייבת העסקת רואי חשבון), תינתן ההנחה. הגזבר פרסם את ההחלטה והוסיף נימוקים: ראשית, חשוב לעודד אנשים לחסוך למען עתידם. שנית, מי […]

הסיפור של כץ: מעל הכל, פשוט שחיתות שלטונית

חגי עמית, “נתניהו יכול רק לקנא בחיים כץ”, באתר דהמרקר, 02 לפברואר 2020 חברי הכנסת אמורים להצביע על חסינות לגופו של עניין ובצורה עניינית. כמובן שאין לצפות שכך ינהגו, ובכך הפרלמנט הישראלי אינו יוצא דופן, וגם המקרה של כץ אינו מיוחד. חברי פרלמנט מצביעים לפי הפוזיציה גם בסוגיות לכאורה משפטיות. כמו שברור שטראמפ יצא זכאי כי יש בסנאט רוב לרפובליקאים, וברור שנתניהו משך את בקשת החסינות שלו כי אין לו רוב בכנסת, כך חיים כץ דווקא צפוי לקבל חסינות מחברי הכנסת, חסינות שאני מניח (או לפחות מקווה) שבית המשפט העליון יבטל. הסיפור של כץ מעניין: מצד אחד הוא ח”כ מרכזי […]

על אזלת היד של ממשלת ישראל בטיפול בתחום התחבורה

סמי פרץ, “לקחתם 40 מיליארד שקל מהנהגים? עכשיו תשקיעו את הכסף בלהוריד אותם מהכביש”, באתר דהמרקר, 27 לינואר 2020 סמי פרץ מבקר את ממשלת ישראל על אזלת היד שהיא מגלה בתחום התחבורה. יפה שהוא מציף את הנושא, ואכן ראוי לבקר את ממשלת ישראל בנושא הזה, אבל הטענות שלו בעייתיות וניתן למצוא בהן שלוש טעויות עיקריות: ראשית הנקודה החשובה ביותר: פרץ מתמקד רק בהגדלת ההשקעה בתחבורה ציבורית. הוא מתעלם מהצורך להגדיל את העלות על השימוש ברכב (ייקור החניה ואגרות גודש). כל מומחה בתחום התחבורה יודע שהגדלת ההשקעה בתחבורה ציבורית, ואפילו הרחבת כבישים, לא יכולים לבדם לצמצם בצורה משמעתית את הפקקים. כביש […]

שירות לאומי לכולם?

עמירם ברקת, “שירות לאומי לכולם: המודל שרוצה להחליף את צבא העם”, באתר גלובס, 27 לינואר 2020 האם הפתרון לבעיית “השוויון בנטל” הוא הקמת מערכת מקבילה לצה”ל של שירות אזרחי עם שירות סדיר וקבע, עם הכשרה מקצועית, וקידום בדרגות למתאימים לשירות אזרחי כקריירה? האם זה מה שייצר אתוס משותף בחברה הישראלית? זה היה הנושא בשולחן העגול במכון אהרן (אני מנהל את הדיונים), בשיתוף פעולה של חוקרי המכון עם ארגון “פנימה” בראשות הרב שי פירון. גם חוקרי המכון וגם “פנימה” סברו שרצוי להקים מנגנון אדיר של “צבא אזרחי,” במטרה לשלב את החרדים והערבים בשוק העבודה ובחברה הישראלית, וליצור אתוס משותף. רוב המגיבים […]

המטרו (המיותר) בת”א?

מירב ארלוזורוב, “כמו להנחית אדם על הירח”: למה מסוכן להתאהב בפרויקט המטרו”, באתר דהמרקר, 21 לינואר 2020 כתבה נוספת של מירב ארלוזורוב בנוש המטרו בת”א, מספרת שמצד אחד חלק ממומחי התחבורה מתנגדים להשקעת הענק, אבל מצד שני רבים תומכים. בין התומכים – משרדי האוצר והתחבורה, מומחי תחבורה אחרים, ומכון אהרן שמראה בנייר מדיניות היתכנות לתועלת כלכלית אדירה. נייר המדיניות (גילוי נאות: אני חוקר במכון וניהלתי את הדיון שבו הוצג המחקר) עושה סימולציה תחת הנחות סבירות ומגיע למסקנה שמדובר בפרויקט עם תשואה גבוהה מאוד. המחקר של מכון אהרן נעשה ברמה גבוהה, אבל החישוב נעשה (כמובן) על בסיס הנחות לגבי העלות ולגבי התועלת, […]