תשובות למבקרי השיטה המוניטרית

הטענות שיש בעיות בשיטה המוניטרית בפרט בתהליך ייצור הכסף על ידי הבנקים המסחריים אינן חדשות. הטורים של חנן שטיינהרט שזכו כאן לביקורת לאחרונה שייכים לסוגה: בפוסט הזה אבקר את הטענות ואסביר בקצרה כיצד הבנקים המסחריים מייצרים כסף וכיצד הבנק המרכזי בכל זאת שולט בכמות הכסף. מבקרי השיטה הם אנשים חסרי השכלה כלכלית שטוענים טענות שגויות וקל להפריך את הטענות שלהם. הבעיה: התמודדות אתם היא תהליך אינסופי – תמיד הם ימצאו עוד כלכלן שמצדיק את הטענות שלהם, ותמיד בדיקה מראה אחת משתיים: או שלא מדובר בכלכלן אמיתי (איש אקדמיה שהוא מומחה בתחום המקרו כלכלה) או שכן מדובר במומחה אמיתי שפשוט לא טוען […]

על טוריו של חנן שטיינהרט

חנן שטיינהרט, “לנין צדק! אין דרך טובה לעשות מהפכה מאשר להרוס את המטבע”, באתר גלובס, 29 לפברואר 2020 פונים אלי רבים בפרטי, ושואלים אותי על הטורים של חנן שטיינהרט, שכותב (טורים ארוכים מאוד) בגלובס, ונושא את התיאור הבא: עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה, מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר “A Brief History of Money” ומקליט הפודקסט כאן אמריקה. ובכן, הנה התשובה שלי: אין ספק ששטיינהרט הוא בעל ידע רב. אבל מול הידע הרב, אין לאיש הבנה מקרו כלכלית, ולצד דברי טעם הוא כותב הרבה דברים שגויים. כמו רבים שאין להם השכלה כלכלית רחבה, […]

במי פוגעת הדרישה לרכש גומלין?

אוסנת ניר, “יש מי שמעדיף את המצב הקיים”: למה תמשיכו להתייבש בתחנת האוטובוס”, באתר דהמרקר, 27 לפברואר 2020 סבב שני של גישור בין יבואניות האוטובוסים, מפעלי ההרכבה הישראליים, אגד ודן, ומשרד התחבורה הסתיים בפיצוץ, לאחר שהתנגדות יבואן מנעה פשרה בשאלת רכש הגומלין ■ קניית 2,000 אוטובוסים תמשיך להתעכב ■ צ’יינה מוטורס: “הסכמנו לשילוב רכש גומלין” מי בדיוק “אשם” בפיצוץ, ובסבל של הציבור הישראלי, במסגרת החוק הקיים ממש לא מעניין אותי. כי החוק (או התקנות) שדורש רכש גומלין הוא חוק מזיק, ושר הכלכלה, אלי כהן, לא רק שאינו פועל לשינוי החוק, הוא בגאווה רבה מתעקש על קיומו. בסיבוב הקודם בעקבות החלטת בית […]

“שולחן עגול” של מכון אהרן באום אל פאחם

השבוע קיימנו “שולחן עגול” של מכון אהרן באום אל פאחם (חדר הישיבות בעירייה), במסגרת מחקרי המדיניות על החברה הערבית. פרויקט שבראש הוועדה המייעצת עבורו שופט העליון בדימוס, סלים ג’ובראן (בצילום). הפעם על חסם השפה העברית להשכלה גבוהה ולהשתלבות בשוק העבודה. את המחקר, שנעשה במשותף עם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר (שמות החוקרים בצילום), הציגה ד”ר מריאן תחאוכו. באחד הצילומים ניתן לראות שפערי השכר בין יהודים לערבים בעלי רמת השכלה דומה אינם מאוד גבוהים, הפער המרכזי נובע מהשכלה הרבה יותר נמוכה אצל הערבים. רוב בוגרי מערכת ההשכלה הציבורית במגזר הערבי הם בעלי רמת עברית נמוכה – כזו שמקשה עליהם למצוא עבודה שדורשת […]

ההסתדרות בעד עובדים גוזלי רווחה

גד פרץ, “ההסתדרות נגד עסקת פרטנר הוט”, באתר גלובס, 24 לפברואר 2020 ראוי שמדיניות כלכלית תופעל במטרה להגדיל את רווחת הציבור, בעיקר של החלשים. עם ההצהרה הזו מעטים מתווכחים. אבל מסתבר שהמסקנות מהצהרה זו שנויות במחלוקת. להבנתי הדרך להגדלת הרווחה עוברת בהגדלת פריון העבודה והגדלת ההשתתפות בשוק העבודה. אי אפשר לצרוך יותר, צריכה פרטית וציבורית, אם לא מייצרים יותר. מובן מאליו, לא? כנראה שלא. בשביל לייצר יותר צריך שעובדים יתפרנסו מתרומה לתוצר ולרווחה, לא מגזל רווחה. אם למשל מעסיקים עובדים מיותרים בענף כלכלי מסוים או במשרד ממשלתי כזה או אחר, אז מדובר בעובדים גוזלי רווחה לא עובדים שתורמים לרווחה. פיטורי העובדים […]

החקלאות הישראלית – נכס או מכס

ב-18 לפברואר השתתפתי במושב על החקלאות הישראלית, בכנס הנהגות הקיבוצים (שילמו לי יפה, למקרה שאתם תוהים מה קפיטליסט כמוני עשה שם…).  מה שחוויתי היה נאום פוליטי של עומר בר לב על חשיבות החקלאות, על הצורך להמשיך לחסום יבוא ועל הצורך לסבסד בכבדות. מהצד השני של המתרס הרצאה שלי, שהדגימה בצורה חד משמעית שחסימת יבוא לא רק מעלה את יוקר המחיה היא גם פוגעת בכלכלה ובעיקר ביצואנים, כולל חקלאים, ודיון מעניין שהתפתח בהמשך. הדיון התנהל באווירה ידידותית, שבמהלכו האשימו אותי בניאו ליברליות (למרות שטענתי במפורש שיבוא חופשי זה המודל המקובל בסוציאל דמוקרטיות המצליחות ולמרות שטענתי שאני בעד מעבר לסבסוד ישיר לחקלאות […]

יוהן נורברג על כישלון הסוציאליזם

ראיון מצוין עם השוודי יוהן נורברג, על כישלון הסוציאליזם, ועל הסכנה לארה”ב מהכמיהה לסוציאליזם. בתמצית, שוודיה צמחה עד 1970 בצורה מרשימה והגיע לתוצר לנפש הגבוה ב-25% ממוצע המדינות באו אי סי די, בזכות כלכלה קפיטליסטית מאוד. אבל העושר (כרגיל) גרם לרצון לחלק אותו מחדש בצורה שוויונית, והניסיון להכניס אלמנטים סוציאליסטים עלה לשוודים בשני עשורים של כלכלה מדשדשת, שבסופם התוצר לנפש התכנס לממוצע האו אי סי די. הרפורמה של שנות ה-90 החזירה את הקפיטליזם לשוודיה ששוב משגשגת.הבעיה היא שבארה“ב כמו בישראל, הציבור לא ממש יודע מה קרה וקורה בשוודיה, וכל מיני סוציאליסטים מקשקשים על מודל סוציאליסטי מוצלח… כאן קישורים לחלק הראשון […]