גם בימי קורונה, יותר ממשלה ופחות אי שיוויון

פרופ’ יוסי זעירא, “דעה: ימי הקורונה מוכיחים שמשל השמן והרזה פשוט לא נכון”, באתר גלובס, 21 לאפריל 2020 כלכלן כותב טור בעיתון בעיצומו של משבר כלכלי חמור. על מה הוא יכתוב? אולי על מדיניות ממשלתית בזמן משבר? אולי על הוויכוח לגבי עומק הגירעון הסביר? אולי על הצלת אל על? אולי על הצלת עסקים בכלל? אולי על ההזדמנות לבצע רפורמות חשובות שיקלו על היציאה מהמשבר? כל כך הרבה סוגיות חשובות ומעניינות, אבל את פרופסור יוסי זעירא כנראה שכל זה לא מעניין. מבחינתו משבר הקורונה זו הזדמנות לפרסם שוב את אותו הטור: ממשלת ישראל בחרה במדיניות ניאו-ליברלית (כך הוא מגדיר מדיניות של […]

נתניהו, לא רוצה או לא יכול?

שנים אני מבקר כאן את נתניהו על הפקרת הכלכלה ושנים מגיבים תומכיו שהוא רוצה אבל לא יכול, יש אילוצים קואליציוניים. לשיטתם אם נתניהו רק היה יכול, הוא בוודאי היה עושה הרבה: מסיר חסמי יבוא, מצמצם רגולציה מזיקה, מאפשר למגזר הפרטי להשתתף בשירותי תחבורה (אובר וכדומה), מבטל את מועצות הייצור והמכסות בחקלאות, מבטל את הקביעות במגזר הציבורי, סוגר את בתי הדין לעבודה, מצמצם את כוח השביתה (מאפשר למעסיקים לפטר עובדים שובתים), מבטל את חוק השליש, מפשט את מערכת המס (ביטול פטורים) ומוריד שיעורי מס, חוסם הצעות חוק פופוליסטיות, מעלה את גיל הפנסיה לנשים, מבטל את מערכת גביית המס הכפולה, היקרה, והמסורבלת […]

כמה נזק כלכלי מוצדק בשביל להימנע מכל סיכון

אני לא מומחה למגפות, אבל אני רואה שרבים מהמומחים סבורים שמדיניות הסגר, בשלב זה לפחות, מופרזת מאוד. בכלכלה אני קצת מבין, והנזק של הסגר הוא פשוט אדיר, שלא לדבר על הפגיעה הקשה בחירות, פגיעה שהיא כנראה מופרזת מאוד ולא לצורך מוצדק. וזה לא רק הנזק הישיר של הסגר, זה הנזק הנוסף של פריצת התקציב והמדיניות הכלכלית הפופוליסטית. גם הנזק הישיר וגם הנזק ארוך הטווח, לא רק מהחוב הכבד, אלא גם מהפופוליזם הגובר. חיזוק הקולות הקוראים להגדלה קבועה של תקציב הממשלה, חיזוק הקולות הקוראים “לעצמאות ייצורית,” “עצמאות תזונתית” ועוד מגוון הבלים מזיקים, ואפילו חיזוק התפישה שיש לממשלה “עץ כסף” והיא צריכה […]

מסע התעמולה השקרי של התאחדות התעשיינים

תעשיינים ויצואנים יקרים, התאחדות התעשיינים מובילה כבר שנים רבות קמפיין שקרי שנועד לחסום תחרות מיבוא. משבר הקורונה מייצר הזדמנות להגברת התעמולה השקרית לקידום הרעיון המזיק של צמצום קשרי המסחר של ישראל עם העולם, עם הססמה של “עצמאות ייצורית.” הצלחת הקמפיין – הרחבת מכסים, מכסות ואיסורי יבוא – לא רק תפגע בציבור הצרכנים בישראל היא תפגע בצמיחה הכלכלית ובכם היצואנים. ראשית, רוב המוצרים המיוצרים בישראל עבור המשק הישראלי מבוססים על חומרי גלם שנרכשים בחו”ל. כך שגם איסור יבוא של המוצר הסופי ושמירה על כושר ייצורו בישראל, לא מביאה את המשק הישראלי לעצמאות ייצורית. דוגמה טובה מספקים חקלאי ישראל, שדורשים איסור יבוא […]

עצמאות תזונתית אין לנו בכל מקרה

לא לגמרי ברור מה עבר לנתניהו בראש כשהוא פנה לציבור בישראל בבקשה לקנות תוצרת הארץ. סתם פופוליזם או חוסר הבנה? בימים כתיקונם בוודאי שאין כל סיבה להעדיף תוצרת הארץ. עסקתי בזה הרבה ורק אציין שוב שהיבוא והיצוא זזים ביחד ומוטב לאפשר לציבור ליהנות מהיתרון היחסי – העיקרון הפשוט על פיו מייצרים מה שאנחנו יודעים לייצר ביעילות וקונים מה שרוצים לקנות (ממש כמו משק בית). אבל אולי עכשיו, כשהמשק במיתון מוטב לרכוש תוצרת הארץ? קשה לי לראות כיצד זה יעזור. הרי הבעיה של העסקים בארץ שאבדו את הכנסתם אינה היעדר רצון לרכוש את המוצרים או השירותים שהם מייצרים, אלא האיסור לפעול. […]

חוק התוצאות הלא צפויות

מסתבר שיש חבר כנסת ביש עתיד, רם בן ברק, שאני בטוח שהוא איש רציני וחיובי, אבל גם הוא, כמו כמעט כל חברי הכנסת, מימין, מרכז ושמאל, קצת מאותגר בסוגיות הכלכליות, ונוטה לסוציאל פופוליזם, שמתעלם מחוק התוצאות הלא צפויות. ובכן, מסתבר שחברות המשלוחים, וולט בראשן, גובות עמלה של כ-30% מערך העסקה מהמסעדות. אם היו גובות רק 15% זה היה מצוין, כך לפחות סבור בן ברק. אז המסעדות יכלו להרוויח מעט והצרכנים לשלם יותר. אז מה עושה ח”כ בן ברק? פנה לשר הכלכלה בבקשה שיגביל את עמלת המשלוחים בתקופה זו ל-15%. כך הוא כותב: ענף המסעדנות, שגם בימים כתיקונם סובל מקשיים רבים […]

תחרות לא הוגנת אבל בכיוון הפוך: הבינתחומי מול האוניברסיטאות

הרגע סיימתי להקשיב לנאום מרחוק של פרופסור אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד הבינתחומי, לכבוד החג ולאור המשבר. (גילוי נאות: הבינתחומי הוא המעסיק שלי בארץ). רייכמן הוא אחד האנשים שאני מעריך מאוד, במיוחד על היזמות והמנהיגות. להקים מוסד פרטי להשכלה גבוהה, למרות העוינות והמאמצים של האוניברסיטאות לחבל במהלך, ולהצליח, ואף להפוך לאוניברסיטה (גוף שמוסמך להעניק תארי דוקטור) זה ממש לא פשוט. דורש נחישות והתמדה שיש רק למעטים. הבינתחומי מוצג לעתים קרובות בציבור בישראל כמוסד פרטי אליטיסטי, שפוגע בשוויון ההזדמנויות, ומתחרה באגרסיביות על טובי החוקרים והמרצים בגלל גישתו ה”ניאו-ליברלית” שמאפשרת תשלום שכר גבוה שהאוניברסיטאות לא יכולות לשלם, וזאת בזכות “מסחטת הכסף” מהסטודנטים, אבל […]