מדיניות ה”קנה כחול־לבן” אינה נחוצה

לתשומת לב ה”חברתיים” שתומכים במגבלות יבוא במטרה להגן על התעשייה והחקלאות המקומיים: אתם דופקים את הציבור בישראל במיוחד את החלשים (ומשרתים אינטרסים צרים של קבוצות חזקות) מירב ארלוזורוב, “טראמפ פתח במלחמת סחר נגד סין בחינם”, באתר דה מרקר, 28 למאי 2018 מירב מדווחת על ההרצאה של אלחנן הלפמן בכנס מכון אהרן ומסכמת: ומה כל זה אומר לגבי ישראל? אפילו לגבי המדיניות האמריקאית הלפמן מסרב להתבטא, ובוודאי שהוא לא יאמר דבר לגבי המדיניות הישראלית שאותה הוא לא חקר. עם זאת, אפשר להסיק מרוח הדברים שלו שמדיניות חשיפה של ישראל ליבוא מתחרה היא מדיניות שהתועלת שלה גבוהה מהנזק שלה. כלומר, מדיניות ה”קנה […]

מכס או מכסה?

מכס או מכסה? עדיף כמובן לחשוף את השוק המקומי ליבוא חופשי. אם רוצים את רווחת הציבור, זה הדבר הנכון. לא להגביל כלל את היבוא מחו”ל. הטענה שיבוא מגדיל אבטלה אינה נכונה. עסקתי בזה בהרחבה (קישור בהמשך). אבל, אם הממשלה, מסיבות שונות ומשונות (בעיקר הגנה על קבוצות אינטרס על חשבון הציבור), רוצה לצמצם יבוא במטרה לשמור על מחיר גבוה ליצרנים המקומיים, היא יכולה לאשר יבוא מוגבל על ידי מכסות או להטיל מכס. מכס בשיעור מסוים עדיף על מכסה, וזה היה הכיוון של משרדי האוצר והכלכלה בעבר. אבל לאחרונה, הנטייה היא דווקא ללכת על מכסות, נטייה שהתגברה מאוד עם שר האוצר הפופוליסט משה כחלון. בשיטת […]

על מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין

בלומברג, מלחמת הסחר מחריפה: סין תטיל מכס על מכוניות, וויסקי ומטוסים מארה”ב המחשבה שהגרעון במאזן המסחרי (יותר יבוא מיצוא) של ארה”ב מול סין הוא בעיה ולא סימפטום לבעיה, היא מחשבה נאיבית. ראו למשל את המאמר של דפנה מאור בדהמרקר,  שכותבת: גירעון סחר פוגע בתוצר האמריקאי וההכנסה הממוצעת, מעיב על התעסוקה המקומית, ומעמיד את הממשל במקום שבו קופתו מידלדלת והכנסותיו נגרעות. עבור סין, עודף הסחר הזה משמעו ההפך – קופת מזומנים תופחת, השפעה כלכלית גוברת ויותר תעסוקה מקומית. אז, על פי מאור, הבעיה היא שהסינים עובדים ומייצרים מוצרים והאמריקאים נהנים מהם? למה זה בעיה ואיך זה טוב לסינים? הם עובדים ומקבלים פיסת […]

הממשלה מנסה לתכנן את השוק

כותרת ב”דהמרקר” מדווחת: אורה קורן, “המענק לאינטל יתכווץ? האוצר בודק אם מוטב להשקיע דווקא בחברות אחרות”, באתר דה מרקר, 28 לפברואר 2018 מנכ”ל משרד האוצר, שי באב”ד, הנחה את אנשיו לבדוק מה תהיה התרומה למשק אם מאות המהנדסים שתקלוט אינטל בזכות המענק יועסקו בחברות אחרות. הבדיקה עשויה להשפיע על גובה המענק ועל החלטת החברה אם להשקיע מיליארדי דולרים נוספים בישראל להבנתי אין לכלכלנים, גם אם הם ממשרד האוצר, באמת אפשרות לבצע בדיקה כזו. כל הרעיון של ממשלה שמקבלת החלטות היכן מוטב להשקיע: בחברות גדולות או קטנות, בענפי יצוא או יצור עבור השוק המקומי, בהי-טק או בליטוש יהלומים (כן, פעם זה […]

“כאן” על יוקר המחיה

הפעם הצליח להם (חוץ מפספוס קריטי…)   אניח לאורך המופרז של הכתבה, ואתמקד בטענות: בסופו של דבר הציגו יפה את העובדות לגבי יוקר המחיה בישראל, את ההסבר – היעדר תחרותיות מספקת, ואפילו קלעו נכון לגבי הפתרון: הסרת חסמי יבוא.   היכן בכל זאת הפספוס? הצגת הדברים כאילו הפתרון של יבוא הוא טובת הצרכן מול טובת התעשייה (התכוונו בעיקר חקלאות) מקומית. ולכן המסקנה שבסופו של דבר יש כאן ויכוח אידאולוגי בין הקפיטליסטים שרוצים חופש ומחירים נמוכים לבין הסוציאליסטים שרוצים להגן על העובדים בתעשייה המקומית.  המציאות היא שיבוא לא פוגע בתעשייה המקומית ובתעסוקה המקומית. למעשה מסחר בינלאומי חופשי, לא רק מוריד מחירים […]

בננות ויתרון יחסי

לא חקרתי את הנושא, אבל למיטב הבנתי אין לישראל שום יתרון יחסי בגידול בננות. המים כאן יקרים, האקלים לא מתאים, והעבודה יקרה. מוזמנים לראות את הסרטון החביב בקישור שישכנע אתכם שמדובר בענף עתיר עבודה פשוטה. (תודה ל-Asaf Weksler). מה עוד רומז לחוסר יתרון יחסי בבננות? המחיר. בננות בישראל יקרות הרבה יותר מבננות במדינות אירופה שמייבאות אותן מדרום-מרכז אמריקה. אז מה עושים? כמובן חוסמים יבוא. ציבור של כ-13 מליון בני אדם (גם הפלשתינים סובלים מכל הפרוטקציוניזם שלנו), סובל בשביל כמה מאות מגדלי בננות והעובדים התאילנדים שלהם. לכאורה מגינים על מקור פרנסה, אבל: ראשית, חסימת יבוא לא באמת מצמצמת אבטלה (ראו נייר […]

על הגבלת ייבוא

פוסט של אסף צימרינג בנושא הגבלות ייבוא. הפוסט מקשר לסרטון: “2 דקותעלייבואייצואועלמהשבינהם“ ולמאמר מעניין שמחשב עבור מספר מדינות, מה גובה המס שהן מטילות בפועל על הייצוא שלהן. כלומר – המדינות האלו לא מטילות מס על הייצוא, אבל הגבלות הייבוא שהן מטילות שקולות בפועל להטלה של מס על הייצוא.