האם השירותים שמעניקה הממשלה לאזרחים נשחקים

עוד פוסט מצוין של אסף צימרינג בביקורת חריפה על הספר של יוסי זעירא, האם השירותים שמעניקה הממשלה לאזרחים נשחקים: אסף צימרינג, “האם השירותים שמעניקה הממשלה לאזרחים נשחקים”, בלוג – מבוא לכלכלה ג’, 26 למאי 2018 תמצית: לזעירא יש אג’נדה. האג’נדה דומה לזו של מגוון גופי “מחקר” סוציאליסטים (מכון אדוה, ון-ליר) שרוצים להראות כמה הכל כאן רע בגלל הקפיטליזם, או משהו כזה. השכר נשחק, אי השוויון גבוה, העוני גרוע מזה שבמקסיקו, וכדומה. הפוסט הפעם עוסק בשחיקה בהוצאות הממשלה. הטענה היא שלאורך השנים הממשלה שוחקת את השירותים לאזרח – הוכחה: אחוז ההוצאה הציבורית מהתוצר יורד. אבל אסף מראה שבמונחים ריאליים השירותים לנפש […]

הקשר בין אי השוויון בישראל לקמצנות של המדינה

מה מסביר את תעלומת אי־השוויון בישראל? הקמצנות של המדינה אורי פסובסקי, “מה מסביר את תעלומת אי השוויון בישראל? הקמצנות של המדינה”, באתר כלכליסט, 21 למאי 2018 תחת כותרת זו, פרופסור מומי דהן מלין על אזלת ידה של הממשלה בצמצום הפערים. דהן מציג עובדות נכונות, אבל הפרשנות ובעיקר המסקנות המתבקשות בעייתיות: מדידת העוני או האי שוויון הרלוונטיים לרווחה היא מדידה המבוססת על הכנסה הפנויה, כלומר ההכנסה בניכוי מיסים ישירים ובתוספת קצבאות. זו ההכנסה שמשק הבית יכול הלכה למעשה לעשות בה שימוש. אבל, מדידת אי השוויון בהכנסה הכלכלית חשובה להבנת התהליכים הכלכליים, ובפרט את ההשפעה של המדיניות על צמצום האי שוויון (או העוני). […]

מירב ארלוזורוב בשיחה עם כלכלנים לכבוד חגיגות ה-70 למדינה

מירב ארלוזורוב, “כלכלת ישראל בשיא, אבל איך ממשיכים מפה”, 18 לאפריל ערב יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, אתר דהמרקר   כמה הערות: חבל שמירב בחרה שוב את המרואיינים הקבועים פחות או יותר. יש בישראל כלכלנים צעירים (ואפילו מעט כלכלניות) שחלקם מכירים את חזית המחקר יותר טוב מאיתנו הוותיקים ויש סיכוי שיחדשו לגבי לקחים חדשים ורלוונטיים מהמחקר למדיניות בישראל. מירב טוענת, ובצדק: ישראל של 2018 מתברכת בעלייה בהשתתפות בעבודה בכל המגזרים, כולל החרדי והערבי, בירידה באי־שוויון — בנק ישראל מייחד גרף מיוחד שבו הוא נותן קרדיט למדיניות של בנימין נתניהו כשר האוצר ב–2003, מדיניות הקיצוץ בקצבאות, כאחד הגורמים לירידה באי־שוויון — […]

מלחמתו של כחלון בפלוג

מירב ארלוזורוב, דהמרקר, קרנית פלוג, הנגידה שפוליטיקאים לא סופרים ארלוזורוב מראיינת כלכלנים על תפקודה של נגידת בנק ישראל, דר’ קרנית פלוג. חלק מהמרואיינים מופיעים כנראה ברשימות המועמדים להחליף את פלוג, ואולי בגלל זה כולם, חוץ מעבדכם הנאמן, מתראיינים בעילום שם. אולי אני מדבר בגלוי בגלל שברור שאני לא מועמד לנגיד הבנק. אמנם המעמד שלי כמקרו כלכלן עולה על זה של רוב המועמדים לתפקיד, אבל העובדה שביקרתי גם את כחלון וגם את נתניהו לא משאירה לי סיכוי. הביקורת שלי נגד נתניהו פסלה אותי בסיבוב הקודם. (ואגב, אני תמיד מדבר בגלוי…) ארלוזורוב פותחת בתיאור נכון של הטעויות של כחלון סביב הביקורת שלו על […]

קץ הקפיטליזם? או סתם בזיון באוניברסיטת תל אביב

תחת הכותרת: “קץ הקפיטליזם: תחילתו של עידן חדש?” התקיים אירוע הפתיחה של מכון מחקר חדש – “המכון האקדמי לרפורמות מבניות” באוניברסיטת תל אביב. נשיא המכון הוא העו”ד המיליארדר שרגא בירן, שאני מנחש זכה בתואר המכובד נשיא בזכות תרומה נדיבה, תרומה שגם העניקה לו את הזכות לשאת נאום ארוך והזוי באירוע הפתיחה. בירן “צבר הון רב כשהיה מעורב בהשגת זכויות בנייה עבור קבלנים בשכונות פסגת זאב והר נוף בירושלים במהלך שנות ה־70 ובהפשרת קרקעות הקיבוצים והמושבים במהלך שנות ה־90. עם השנים ניצל הזדמנויות נדל”ניות שונות על מנת לצבור הון נוסף” (Forbes Israel) ומסמל מצוין איך ניתן להתעשר בישראל בזכות קשרים עם השלטון, […]

טור תגובה של זעירא מדגים היטיב עד כמה טענתו, שניתן להעלות מיסים ללא פגיעה בצמיחה, ספקולטיבית

זעירא טוען בתגובה לביקורת שלי, בטור בכלכליסט, שהגדלת נטל המס צפויה לפגוע בצמיחה, אבל מול הפגיעה בצמיחה, בזכות המיסוי, הממשלה יכולה להגדיל את ההוצאה ולהוצאה הציבורית השפעה חיובית על הצמיחה. שתי ההשפעות, על פי זעירא, מבטלות זו את זו: הממשלה יודעת לתרגם מיסים להוצאה יעילה שתורמת לצמיחה דרך טיפול ב”כשלי שוק בתחומים כמו חינוך, בריאות, רווחה, דיור ותחבורה הציבורית. צמצום כשלי השוק משפיע חיובית על היעילות הכלכלית והתוצר.” מדובר בטענה תמוהה משתי סיבות: ראשית היא תלויה ביעילות המגזר הציבורי ושנית כלל לא ברור איך הוצאה על רווחה בריאות ודיור (מוצדקת ככל שתהיה) מועילה לצמיחה. זעירא, מתקבל הרושם, מבין שהטיעון שלו ספקולטיבי, וכנראה […]

מיסוי וצמיחה – תשובה לפרופסור יוסי זעירא בטור בכלכליסט

פרופ’ יוסי זעירא טען בראיון לכלכליסט כי העלאת מסים תצמצם את האי-שוויון, אך לא צפויה להשפיע באופן שלילי על הצמיחה הכלכלית. טענה זו חסרת בסיס   כאן ריכוז המחקרים שמוכיחים את הטענה שלי.