היום ויתרתי על הנסיעה ברכב הפרטי ועליתי לירושלים באוטובוס. החלק מתחנת ארלוזורוב עד ירושלים וחזרה היה מצוין. שפע מקום באוטובוס ונסיעה כמעט ללא פקקים. יצאתי מארלוזורוב בתשע בבוקר ובילינו קצת בפקק בכניסה לירושלים לפני שהתחיל נתיב התחבורה הציבורית. בירושלים הוצאתי 97 שקלים על מוניות. וסהכ עלות כולל האוטובוסים בין הערים ובתוך תל אביב בערך 140 שקלים.
האוטובוסים מאוד זולים – יותר מידי זולים למען הדיוק. אבל בגלל המוניות סה״כ לא חסכתי כאן הרבה כסף והזמן בכל זאת קצת ארוך יותר.
הבעיה: האוטובוס עד מסוף ארלוזורוב עומד בפקקים עם כל הרכבים הפרטיים.
מסקנה: אין אפשרות ריאלית לייצר מערכת תחבורה ציבורית יעילה ללא הרחקת חלק מהרכבים הפרטיים מהכבישים בשעות העומס. ובקיצור – יישום אגרות גודש למען ציבור משתמשי התחבורה הציבורית, כמובן שצריך להוסיף גם את החשיבות של פתיחת שירותי התחבורה לשוק החופשי.
התייחסות נוספת ניתן למצוא בבלוג ב-
- עומר מואב,”ניירות מדיניות” ,בלוג –בעיקר כלכלה
- עומר מואב, “קטגוריית תחבורה”, בלוג – בעיקר כלכלה