שיתוף פעולה של משרד הכלכלה והתעשייה, התאחדות התעשיינים וההסתדרות יצאו בקמפיין חודש כחול לבן ברשתות השיווק, תחת הכותרת:
“קונים מוצר ישראלי, נהנים ממוצר איכותי ומחזקים את הכלכלה והתעשייה.”
ולא רק נהנים ומחזקים, על פי הקמפיין, כדאי לקנות מוצר ישראלי בגלל:
בתמצית: קשקוש פופולרי, אבל קשקוש מוחלט!
גאווה לאומית זה כבר עניין של טעם, אבל נדמה לי שבעיקר אנחנו גאים במוצרים שאנחנו מצליחים לייצר ולהתחרות בעולם, כלומר לייצא. אז ככל שתעדיפו תוצרת ישראל יהיה פחות יבוא ולכן פחות יצוא, אז אנחנו יוצאים דווקא ניזוקים בסעיף “גאווה לאומית”.
העדפת תוצרת מקומית לא תורמת לכלכלה ולא תורמת ליצירת משרות. למעשה ככל שתקנו יותר תוצרת מקומית בגלל קמפיין כזה או אחר (בשונה מיתרון מחיר או איכות של התוצרת המקומית) אתם רק פוגעים בצמיחה הכלכלית – דרך פגיעה ביכולת לנצל יתרונות יחסיים במסחר בינלאומי ולמעשה מייצרים משרות בשכר נמוך והורסים משרות בשכר גבוה יותר, בלי השפעה ברורה על סך היקף התעסוקה.
האם מצמצמים פערים ומחזקים את הפריפריה? ספקולציה מופרזת לכל היותר. סביר להניח שההיפך הוא הנכון.
טוב, לא שמישהו חשב שמשיתוף פעולה של משרד ממשלתי עם התאחדות התעשיינים ועם ההסתדרות יצא איזה דבר חכמה שאינו יותר מפופוליזם וקידום אינטרסים צרים…
הסבר בטור שפרסמתי לפני די הרבה שנים בדהמרקר:
עומר מואב, “האם רכישת תוצרת מקומית מייצרת תעסוקה”, באתר דהמרקר, 16 לנובמבר 2010
הסבר יותר מפורט לטענות שלי, במאמר שכתבתי עם אסף צימרינג: